יומא פג:
Yoma 83b · יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →אֶפְשָׁר בְּחוּלִּין פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא בְּשַׁבָּת
בְּשַׁבָּת נָמֵי פְּשִׁיטָא טִלְטוּל מִדְּרַבָּנַן הוּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב דְּרַבָּנַן
מָר סָבַר טֶבֶל חָמוּר וּמַר סָבַר תְּרוּמָה חֲמוּרָה
לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ קוֹרִין לוֹ רוֹפֵא מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּמְקָרְעִין לוֹ אֶת הַתַּרְנְגוֹלֶת וְגוֹזְזִין לוֹ אֶת הַכְּרֵישִׁין וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ וְאֵין צָרִיךְ לְעַשֵּׂר דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר
נֵימָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא וְלָא רַבִּי
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי הָתָם אֶלָּא לְעִנְיַן מַעְשַׂר יָרָק דְּרַבָּנַן אֲבָל בְּמַעְשַׂר דָּגָן דְּטֶבֶל דְּאוֹרָיְיתָא הוּא אֲפִילּוּ רַבִּי מוֹדֶה דְּאִי שָׁרֵית לֵיהּ בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב אָתֵי לְמֵיכַל בְּעָצִיץ שֶׁהוּא נָקוּב
תָּנוּ רַבָּנַן מִי שֶׁאֲחָזוֹ בּוּלְמוּס מַאֲכִילִין אוֹתוֹ דְּבַשׁ וְכׇל מִינֵי מְתִיקָה שֶׁהַדְּבַשׁ וְכׇל מִינֵי מְתִיקָה מְאִירִין מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר רְאוּ נָא כִּי אוֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה
וּמַאי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר דְּהָתָם לָאו בּוּלְמוּס אַחְזֵיה
אָמַר אַבָּיֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאַחַר אֲכִילָה אֲבָל קוֹדֶם אֲכִילָה מִגְרָר גָּרֵיר דִּכְתִיב וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מִצְרִי בַּשָּׂדֶה וַיִּקְחוּ אוֹתוֹ אֶל דָּוִד וַיִּתְּנוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל וַיַּשְׁקוּהוּ מָיִם וַיִּתְּנוּ לוֹ פֶלַח דְּבֵילָה וּשְׁנֵי צִמּוּקִים וַיֹּאכַל וַתָּשׇׁב רוּחוֹ אֵלָיו כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם וְלֹא שָׁתָה מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל מִי שֶׁאֲחָזוֹ בּוּלְמוּס מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אַלְיָה בִּדְבַשׁ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר אַף סוֹלֶת נְקִיָּה בִּדְבַשׁ רַב פָּפָּא אָמַר אֲפִילּוּ קִמְחָא דִשְׂעָרֵי בְּדוּבְשָׁא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פַּעַם אַחַת אֲחָזַנִי בּוּלְמוּס וְרַצְתִּי לְמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵנָה וְקִיַּימְתִּי בְּעַצְמִי הַחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף הָרוֹצֶה לִטְעוֹם טַעַם תְּאֵנָה יִפְנֶה לְמִזְרָחָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמֶּגֶד תְּבוּאוֹת שָׁמֶשׁ
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווֹ קָא אָזְלִי בְּאוֹרְחָא אַחְזֵיה בּוּלְמוּס לְרַבִּי יְהוּדָה קַפְּחֵיהּ לְרוֹעֶה אַכְלֵיהּ לְרִיפְתָּא אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי קִפַּחְתָּ אֶת הָרוֹעֶה כִּי מְטוֹ לְמָתָא אַחְזֵיה בּוּלְמוּס לְרַבִּי יוֹסֵי אַהְדְּרוּהוּ בְּלָגֵי וְצָעֵי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה אֲנִי קִפַּחְתִּי אֶת הָרוֹעֶה וְאַתָּה קִפַּחְתָּ אֶת הָעִיר כּוּלָּהּ
וְתוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווֹ קָא אָזְלִי בְּאוֹרְחָא רַבִּי מֵאִיר הֲוָה דָּיֵיק בִּשְׁמָא רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי לָא הֲווֹ דָּיְיקִי בִּשְׁמָא כִּי מְטוֹ לְהָהוּא דּוּכְתָּא בְּעוֹ אוּשְׁפִּיזָא יְהַבוּ לְהוּ אֲמַרוּ לֵיהּ מָה שְׁמָךְ אֲמַר לְהוּ כִּידוֹר אֲמַר שְׁמַע מִינַּהּ אָדָם רָשָׁע הוּא שֶׁנֶּאֱמַר כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי אַשְׁלִימוּ לֵיהּ כִּיסַיְיהוּ רַבִּי מֵאִיר לָא אַשְׁלֵים לֵיהּ כִּיסֵיהּ אֲזַל אוֹתְבֵיהּ בֵּי קִיבְרֵיהּ דַּאֲבוּהּ
אִתְחֲזִי לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ תָּא שְׁקֵיל כִּיסָא דְּמַנַּח אַרֵישָׁא דְּהָהוּא גַּבְרָא לִמְחַר אֲמַר לְהוּ הָכִי אִתְחֲזִי לִי בְּחֶלְמַאי אָמְרִי לֵיהּ חֶלְמָא דְּבֵי שִׁמְשֵׁי לֵית בְּהוּ מַמָּשָׁא אֲזַל רַבִּי מֵאִיר וְנַטְרֵיהּ כּוּלֵּי יוֹמָא וְאַיְּיתְיֵהּ
לִמְחַר אֲמַרוּ לֵיהּ הַב לַן כִּיסַן אֲמַר לְהוּ לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם אֲמַר לְהוּ רַבִּי מֵאִיר אַמַּאי לָא דָּיְיקִיתוּ בִּשְׁמָא אֲמַרוּ לֵיהּ אַמַּאי לָא אֲמַרְתְּ לַן מָר אֲמַר לְהוּ אֵימַר דַּאֲמַרִי אֲנָא חֲשָׁשָׁא אַחְזוֹקֵי מִי אֲמַרִי
מַשְׁכוּהוּ וְעַיְּילוּהוּ לַחֲנוּתָא חֲזוֹ טְלָפְחֵי אַשְּׂפָמֵיהּ אֲזַלוּ וִיהַבוּ סִימָנָא לִדְבֵיתְהוּ וְשַׁקְלוּהּ לְכִיסַיְיהוּ וְאַיְיתוֹ אֲזַל אִיהוּ וְקַטְלֵיהּ לְאִיתְּתֵיהּ
הַיְינוּ (דִּתְנַן) מַיִם רִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר מַיִם אַחֲרוֹנִים הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ
וּלְבַסּוֹף הֲווֹ דָּיְיקִי בִּשְׁמָא כִּי מְטוֹ לְהָהוּא בֵּיתָא דִּשְׁמֵיהּ בָּלָה לָא עֲיַילוּ לְגַבֵּיהּ אָמְרִי שְׁמַע מִינַּהּ רָשָׁע הוּא דִּכְתִיב וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים (כְּמוֹ אַחֲרֵי בְלוֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה כְּלוֹמַר זָקְנָה בְּנִאוּפִים)
מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכֶלֶב שׁוֹטֶה פִּיו פָּתוּחַ וְרִירוֹ נוֹטֵף וְאׇזְנָיו סְרוּחוֹת וּזְנָבוֹ מוּנָּח עַל יַרְכוֹתָיו וּמְהַלֵּךְ בְּצִידֵּי דְּרָכִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף נוֹבֵחַ וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע מִמַּאי הָוֵי רַב אָמַר נָשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת מְשַׂחֲקוֹת בּוֹ וּשְׁמוּאֵל אָמַר רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עָלָיו
Meforshim on this daf
- רש"י על יומא Rashi on Yoma
אפשר בחולין פשיטא - דמתקנינן ליה:
- בן יהוידע על יומא Ben Yehoyada on Yoma
אָמְרוּ לֵיהּ : מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לְהוּ : ' כִּידוֹר '. אָמַר : שְׁמַע מִינָהּ : אָדָם רָשָׁע הוּא , דִּכְתִיב : " כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה ". קשה אם כן איך נכנס לביתו כיון דבדק בשמא דהא לא רצו ליכנס בבית גברא דשמיה 'בָּלָה'? ונראה לי בס"ד דרבי מאיר…
- בניהו על יומא Benayahu on Yoma
אָמַר לְהוּ רַבִּי מֵאִיר שְׁמַע מִינָהּ: אָדָם רָשָׁע הוּא, דִּכְתִיב: "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה". בגמרא לא גריס 'אָמַר לְהוּ' משום דסוף אמרו ליה 'אַמַּאי לָא אָמַרְתְּ לָן מַר' ונראה לי בס"ד לקיים הגרסא דלא אמר להם בפירוש דהוא אדם רשע אלא אמר להם…
- חידושי אגדות על יומא Chidushei Agadot on Yoma
דהתם לאו בולמוס הוה כו'. דאי בולמוס הוה גם אם הוה ידע בשבועה הותר לו לטעום הדבש דהא אפילו ביוה"כ הותר ולמאי דקאמר אביי בסמוך דקודם אכילה מיגרר גריר ע"כ נמי דביהונתן לאו בולמוס הוה דהא קודם אכילה הוה:
- חידושי הלכות על יומא Chidushei Halachot on Yoma
גמרא לימא תנאי היא וכו' נימא ראב"ש היא ולא רבי כו' כפרש"י לימא הא דרבה כו' דהיינו באפשר בחולין ובשבת וק"ק דהמ"ל דהא דרבה לאו תנאי היא אלא דפליגי בדלא אפשר בחולין ובפלוגתא דהני תנאי דלעיל וי"ל וק"ל:
- גליון הש"ס על יומא Gilyon HaShas on Yoma
גמ' פשיטא טלטול מדרבנן. וכן הוא יבמות דף צג ע"א וצע"ג:
- הגהות יעב"ץ על יומא Haggahot Ya'avetz on Yoma
גמ' ומקרעין לו את התרנגולת. נ"ב משמע כשהיא חיה ובפש"ש (שבת דף קט ע"ב) איתא נמי כה״ג אסותא למאן דטרקיה חויא ע״י קרוע עובר חמורה חוורתא:
- פתח עינים על יומא Petach Einayim on Yoma
מים ראשונים האכילו בשר חזיר וכו' עיין מה שפירש"י בסוגיין ועמ"ש מהרש"א בחידושי הלכות פרק כל הבשר על לשון רש"י דהתם ודוק בדברי רש"י דסוגיין ועיין מ"ש בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף חלק ארח חיים סי' קפ"א בס"ד ועיין מאי דאתמר במדרש במדבר רבה פרשה ך' ע"ש:
- רבינו חננאל על מסכת יומא Rabbeinu Chananel on Yoma
נימא כתנאי מי שנשכו נחש קורין אותו רופא ממקום למקום וקורעין לו תרנגולת וגוזזין לו כרישין ומאכילין אותו ואין צריך לעשר דברי רבי ר' אלעזר ב"ר שמעון אומר לא יאכל עד שיעשר ומסקנא ה"מ במעשר ירק דהוא מדרבנן.
- רש"ש על יומא Rashash on Yoma
גמרא מ"ס טבל חמור ומ"ס כו'. קשה דהא כבר אמר לעיל דפליגי בהכי. ונ"ל ליישב ע"פ מ"ש במ"א דאף דמאכילין את העניים דמאי מ"מ אם כבר הופרש ממנו תרומת מעשר ומעשר שני אסור להאכילם הואיל דכבר נקרא עליהם שם תרומה ומעשר והבאתי ראיה מהירושלמי פ"א דדמאי על מתניתין דחלת ע"ה…
- שערי תורת בבל על יומא Sha'arei Torat Bavel on Yoma
(פג רע"ב) הב"ע בעציץ שאינו נקוב דרבנן מר סבר וכו'. —צ"ל: בעציץ שאינו נקוב דרבנן לימא תנאי היא וכו'. ומה שבינתים ["מר סבר טבל חמור ומ"ס תרומה חמורה"] מיותר כדמשמע מפי' רש"י [וכן לי' בכל כתבי יד] (ועי' בהגהות הרש"ש).