חידושי אגדות על יומא פג:

דהתם לאו בולמוס הוה כו'. דאי בולמוס הוה גם אם הוה ידע בשבועה הותר לו לטעום הדבש דהא אפילו ביוה"כ הותר ולמאי דקאמר אביי בסמוך דקודם אכילה מיגרר גריר ע"כ נמי דביהונתן לאו בולמוס הוה דהא קודם אכילה הוה:

וקיימתי בעצמי החכמה תחיה וגו'. מפורש פ' אלו טרפות:

הוה דייק בשמא כו'. בכמה דוכתין נתנו חכמים טעם לשמות כפי הענין מיהו ר' יהודה ור' יוסי לא הוו דייקי ביה לחוש על כך כדמסיק:

א"ל כידור כו'. לפום ריהטא קשה למה לא היה ר"מ דייק בשמיה קודם שנכנס באושפיזא ולא ה"ל לעייל לגביה כמו לבסוף דכי מטו לההוא ביתא דשמיה בלה לא עיילו לגביה ואפשר דבההוא דוכתא לא היה נמצא להם אושפיזא אחרת כדמשמע בעו אושפיזא יהבו כו' וקרוב לשבת היה דלא היה להם לילך למקום אחר וק"ל:

שנאמר כי דור תהפוכות וגו'. ר"ל מאותן תתקע"ד דורות שקודם בריאת העולם שקומטו בלא עת והן הן עזי פנים שבדור כדאמרי' פ' אין דורשין:

איתחזי ליה בחלמיה תא כו'. יש לעיין בזה לפי מה שאמרו פ' הרואה דחלום אמיתי הוא ע"י מלאך וחלום של שקר הוא ע"י שד וא"כ זה החלום בודאי לא היה ע"י מלאך להודיע לבנו שיגנוב כיס זה של ר"מ וזה החלום ע"י השד נמי אינו שהרי אמת היה שהצניע ר"מ כיסו לשם ויש ליישב שזה החלום ממין החלומות שאמרו שהולך אחר הפה והדמיון שאדם רואה ומהרהר בו קודם ששוכב וזה האיש כידור חשב והרהר ביום על מעותיו של ר"מ היאך אפשר לו להגיעם לידו ובעל החלום הראה לו כפי מחשבתו שימצא מקום לגנוב כיסו:

ועיילוהו לחנותא כו'. אפשר דנקט לחנותא דהיינו מקום שתיית יין אולי יגלה להם כמ"ש נכנס יין יצא סוד ודחזו טלופחי אשפמיה משמע דלא הרגישו בזה עד אחר שמשכוהו מביתו לחנותא וק"ל:

מים ראשונים האכילו בשר כו'. מפורש פרק כל הבשר וע"ש: