בן יהוידע על יומא פג:

אָמְרוּ לֵיהּ : מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לְהוּ : ' כִּידוֹר '. אָמַר : שְׁמַע מִינָהּ : אָדָם רָשָׁע הוּא , דִּכְתִיב : " כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה ". קשה אם כן איך נכנס לביתו כיון דבדק בשמא דהא לא רצו ליכנס בבית גברא דשמיה 'בָּלָה'? ונראה לי בס"ד דרבי מאיר הוכרח ליכנס עמהם דאם לא נכנס מוכרח שישאלוהו הטעם ויהיה מוכרח להשיב הטעם ואינו רוצה להוציא מפיו דבר להחזיקו ברשע ולכך הוכרח ליכנס עמהם. אי נמי מאת ה' היה הדבר שלא יבדוק בשמו קודם כניסתו אלא אחר כך וכיון שנכנס קשה לצאת ולברוח משם והוא כבר עשה תיקון להמעות להטמינם בבית הקברות והא דהטמינם שם מפני שאין שם אדם עובר כדי שיראהו מרחוק שהוא מטמין דבר.

אִיתְחָזֵי לֵיהּ אֲבוּהָ בְּחֶלְמָא. נראה כח הטומאה שבמקום הקבר נראה לו בחלום בדמות אביו ומן השמים נתגלגל הדבר הזה כדי לעורר את רבי יהודה ורבי יוסי להיות בדקי בשמא כרבי מאיר. והא דאתא לקמיה דרבי מאיר ולא קמיה רבי יהודה ורבי יוסי חדא שראה שהוא גדול שבהם מסב בראש ונכנס ויוצא בראש ועוד כיון דהם הפקידו כיסם אצלו והוא רוצה לכפור בו לא רצה לדבר עמהם בענין כיס ולא להזכיר שם כיס בפניהם. או יתכן חשב שמא רבי מאיר הטמין כיסו שם לכך סיפר לו החלום ויביט בפניו אם ראה איזה שינוי בפניו וסימן של פחד ילך ויחפור ויוציאו בשבת כי לא חש פן יקדים רבי מאיר בשבת לחפור ולהוציא הכיס אך רבי מאיר חכם גדול והרגיש בזה ונתאמץ שלא יהיה לו שום שינוי בפניו וסימן של פחד ומורא בדברו עמו ואז זה נכנסו דברים אלו בלבו ולא הלך.

מַשְׁכוּהָ וְעַיְלוּהוּ לַחֲנוּתָא. נראה הוא הקדים לצאת מביתו בבוקר השכם קודם תפלה שלא רצה שיתבעו אותו בעודם בביתו ויכפור, והם הלכו לשוק לתבעו וכיון שכפר לא האריכו עמו בדין ודברים אלא שתקו כי חשבו להביאו לחנות של יין לשכרו אולי אחר שישתכר יוציא מפיו איזה דברים שיהיו בידם לסימן, ברם אחר ששתה ב' ושלש כוסות והיה מקנח שפמו אחר שתיה נראו ב' ושלש עדשים שהיו טמונים בפנים בין שערות שפמו כי על ידי קנוח יתפזרו השערות אנה ואנה ואז לקחו מהם סימן לאשתו, והסימן היה חזק אצל אשתו כי הוא כיון שרצה לצאת בבוקר השכם קודם זריחת השמש הוכרח לומר לאשתו בחצות לילה שתמהר לבשל לו עדשים כדי שיאכל בחושך בעמוד השחר ולכן שום אדם לא ראהו אוכל עדשים מאחר שהיתה אכילתו בסוף הלילה ואין איש נכנס ויוצא ואיך ידעו שאכל עדשים והם דנו בדעתם שהעדשים אכל בעוד לילה מאחר שיצא מהר ולכן אמרו לאשתו סימן שאכלו עדשים באשמורת הבוקר ובזה נתחזק אצלה הסימן וסמכה עליו למסור הכיסים בידם, ואחר כך אָזַל וְקָטְלָה לְאִתְּתֵיהּ כי עבירה גוררת עבירה. ובודאי אין דבר זה נחשב בכלל מה שאמר צמח צדק בתשובה סימן וא"ו בשם באר שבע ומהרי"ו ז"ל ועיין פתח עינים על סנהדרין דף צ"ה מה שאמר בשם נודע ביהודה ז"ל.