בניהו על יומא פג:

אָמַר לְהוּ רַבִּי מֵאִיר שְׁמַע מִינָהּ: אָדָם רָשָׁע הוּא, דִּכְתִיב: "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה". בגמרא לא גריס 'אָמַר לְהוּ' משום דסוף אמרו ליה 'אַמַּאי לָא אָמַרְתְּ לָן מַר' ונראה לי בס"ד לקיים הגרסא דלא אמר להם בפירוש דהוא אדם רשע אלא אמר להם דברים דמשמע מנייהו, כגון שאמר לו רדיקו בשמו והם לא הרגישו, ובודאי לא נעלם מהם פסוק זה אך אמרו זה שמו 'כִּידוֹר' תיבה אחת והפסוק אמר 'כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה' חלוק לשתי תיבות, ולכן אמר להם אחר כך אמאי לא תבדקו בשמא ולא אמר להם אמאי לא תדיקו בשמא, אלא אמר לו תבדקו מלשין בדק הבית, כלומר היה לכם לחלק שם 'כִּידוֹר' לשתי תיבות שהם 'כִּי דּוֹר' ואז הייתם רואים ששמו מכוון עם פסוק 'כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה' ואמרו לו אַמַּאי לָא אָמַרְתְּ לָן מַר זה הדבר על החלוקה שעשית בשמו שבזה משמע שהוא אדם רשע?! ונראה שהם האמינו בו בתחלה מפני שראו אותו מכניס אורחים ומבזבז ממונו לאחרים, אם כן שמע מינה דאין לו חמוד ממון, אך רבי מאיר כיון יפה בזה שקרא עליו המקרא הזה דור תהפכות המה, כלומר זה הוא מאותם שאומרים 'שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי' (משנה אבות ה, י) שמתנהגים בהתהפכות, ועל כן אין הוכחה ממה שמבזבז בהכנסת אורחים כי הוא אומר שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ אך דא עקא שאומר גם כן שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי. והא דנכנס רבי מאיר בתחילה ולא בדק בשמא, נראה דזה היה הבית שיושב בו ראשון בבתי הישוב, אך לא היה הבית שלו אלא של אחרים והיה יושב שם בשכירות והם שאלו על בית הראשון של מי זה והשיבו להם של אדם פלוני שהוא בעל החצר, כי המשיב הודיעם שם בעל החצר ולא הודיעם שם היושב בו, ובאותו השם של בעל החצר לא היה גנאי, לכך נכנסו, אך אחר שנכנסו ידעו שהיושב בזה החצר שמו כידור ויושב שם בשכירות, לכך רבי מאיר לא רצה להפקיד כיסו אצלו.

חָזוּ טְלָפְחֵי בְּדִיקְנֵיהּ. נראה מן השמים גלגלו חזרת הכיסים על ידי העדשים דעשויים כמו גלגל לרמוז אל יראו ואל יצטערו כי עתידין הכיסים להתגלגל ולחזור לבעליהם, וגם בשמו 'כִּידוֹר' שהוא לשון כדור יש רמז זה, ונראה דהם היו יכולים לתבעו בדין שיהיו שנים עדים ואחד תובע, אך זה האופן למתבע בדינא מעלה ארוכה, ומן השמים סייעו שחזרו הכיסים בלא טורח אליהם.