יומא עב:
Yoma 72b · יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →אִלְמָלֵא בִּגְדֵי כְהוּנָּה לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מִשּׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר דְּבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּנָא בְּגָדִים שֶׁגּוֹרְדִין אוֹתָן כִּבְרִיָּיתָן מִכְּלֵיהֶן וּמְשָׂרְדִין מֵהֶן כְּלוּם מַאי הִיא רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵלּוּ מַעֲשֵׂה מַחַט
מֵיתִיבִי בִּגְדֵי כְהוּנָּה אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג שֶׁנֶּאֱמַר מַעֲשֵׂה אוֹרֵג אָמַר אַבָּיֵי לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְבֵית יָד שֶׁלָּהֶם כִּדְתַנְיָא בֵּית יָד שֶׁל בִּגְדֵי כְהוּנָּה נֶאֱרֶגֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְנִדְבֶּקֶת עִם הַבֶּגֶד וּמַגַּעַת עַד פִּיסַּת הַיָּד
אָמַר רַחֲבָה אָמַר רַב יְהוּדָה שָׁלֹשׁ אֲרוֹנוֹת עָשָׂה בְּצַלְאֵל אֶמְצָעִי שֶׁל עֵץ תִּשְׁעָה פְּנִימִי שֶׁל זָהָב שְׁמוֹנָה חִיצוֹן עֲשָׂרָה וּמַשֶּׁהוּ
וְהָתַנְיָא אַחַד עָשָׂר וּמַשֶּׁהוּ לָא קַשְׁיָא הָא כְּמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בְּעׇבְיוֹ טֶפַח הָא כְּמַאן דְּאָמַר אֵין בְּעׇבְיוֹ טֶפַח וּמַאי מַשֶּׁהוּ זֵיר
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשָׁה זֵירִים הֵן שֶׁל מִזְבֵּחַ וְשֶׁל אָרוֹן וְשֶׁל שֻׁלְחָן שֶׁל מִזְבֵּחַ זָכָה אַהֲרֹן וּנְטָלוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן זָכָה דָּוִד וּנְטָלוֹ שֶׁל אָרוֹן עֲדַיִין מוּנָּח הוּא כָּל הָרוֹצֶה לִיקַּח יָבֹא וְיִקַּח שְׁמָּא תֹּאמַר פָּחוּת הוּא תַּלְמוּד לוֹמַר בִּי מְלָכִים יִמְלוֹכוּ
רַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי כְּתִיב זָר וְקָרֵינַן זֵיר זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ זֵיר לֹא זָכָה זָרָה הֵימֶנּוּ
רַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי כְּתִיב וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ וּכְתִיב וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁבְּנֵי עִירוֹ מְצֻוִּוין לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלַאכְתּוֹ
מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ אָמַר רָבָא כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם
אָמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר עוּלָּא נִקְרָא נִתְעָב שֶׁנֶּאֱמַר אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ שׁוֹתֶה כַמַּיִם עַוְלָה
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מַאי דִּכְתִיב לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חׇכְמָה וְלֶב אָיִן אוֹי לָהֶם לְשׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְאֵין בָּהֶן יִרְאַת שָׁמַיִם
מַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי חֲבָל עַל דְּלֵית לֵיהּ דָּרְתָּא וְתַרְעָא לְדָרְתֵּיהּ עָבֵיד
אֲמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנַן בְּמָטוּתָא מִינַּיְיכוּ לָא תִּירְתוּן תַּרְתֵּי גֵּיהִנָּם
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַאי דִּכְתִיב וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים לֹא זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם מִיתָה וְהַיְינוּ דְּאָמַר רָבָא דְּאוֹמֵן לַהּ סַמָּא דְחַיָּיא דְּלָא אוֹמֵן לַהּ סַמָּא דְמוֹתָא
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי רַבִּי יוֹנָתָן רָמֵי כְּתִיב פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב וּכְתִיב אִמְרַת ה' צְרוּפָה זָכָה מְשַׂמַּחְתּוֹ לֹא זָכָה צוֹרַפְתּוֹ רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא נָפְקָא זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים לֹא זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְמִיתָה
יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד אָמַר רַבִּי חֲנִינָא זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה מַאי הִיא נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה
עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא נֶאֱמָנָה הִיא לְהָעִיד בְּלוֹמְדֶיהָ
מַעֲשֵׂה רוֹקֵם מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁרוֹקְמִין בִּמְקוֹם שֶׁחוֹשְׁבִין
תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה רוֹקֵם מַעֲשֵׂה מַחַט לְפִיכָךְ פַּרְצוּף אֶחָד חוֹשֵׁב מַעֲשֵׂה אוֹרֵג לְפִיכָךְ שְׁנֵי פַּרְצוּפוֹת
בְּאֵלּוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתוּמִּים כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר בְּגָדִים שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן שֶׁנֶּאֱמַר וּבִגְדֵי הַקּוֹדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמִי שֶׁבָּא בִּגְדוּלָּה אַחֲרָיו
מֵתִיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי יָכוֹל יְהֵא בְּנוֹ שֶׁל מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו
Meforshim on this daf
- רש"י על יומא Rashi on Yoma
אלמלא בגדי כהונה - שעל ידיהן מקריבין הקרבנות המכפרין על ישראל:
- ריטב"א על יומא Ritva on Yoma
חיצון עשרה ומשהו והתניא אחד עשר ומשהו ל״ק הא כמאן דאמר יש בעביו טפח הא כמאן דאמר אין בעביו טפח. יש שפירשו דפלוגתא בעובי שוליו של חיצון של זהב דמאן דאמר עשרה ומשהו סבר אין בעובי שוליו של חיצון טפח אלא משהו ושל עץ היה בעובי שוליו טפח. וחללו אמה וחצי שהם תשעה…
- בן יהוידע על יומא Ben Yehoyada on Yoma
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה זֵרִים הֵם: שֶׁל מִזְבֵּחַ, שֶׁל שֻׁלְחָן, וְשֶׁל אָרוֹן. נראה לי בס"ד הם כנגד אור החסד שיתחלק לשלשה חלקים שהם שני שלישים למלכות אשר לפעמים מתעלמין ועליהם הבטיח הקב"ה לכנסת ישראל (ישעיה נד, יב) 'וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד…
- בניהו על יומא Benayahu on Yoma
כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, אֵינוֹ תַלְמִיד חָכָם. נראה לי בס"ד תוך אותיות חָכְמָה במלואם כזה, ח י " ת כ" ף מ" ם ה" א יש אותיות פְּתָאִים, רמז כל מי שהוא בעל חכמה שנקרא הַחָכָם בה"א הידיעה יראה עצמו שהוא מן הַפְּתָאִים, כי מוסיף דעת מוסיף…
- חידושי אגדות על יומא Chidushei Agadot on Yoma
ע"ב עשה בצלאל וכו'. וכתב הרא"ם והראב"ע טען ע"ז דאחר שעשו הארון זהב מה צורך לעץ וכבר נתנו טעם בזה בתנחומא כו' ועוד דרשו במכילתא כו' ולפי סוגיית תלמודינו נראה בזה כי גוף הארון של עץ היה דוגמת האדם כי עץ השדה הוא וכמ"ש היש בה עץ וגו' והוו עוד ב' ארונות מבית…
- חידושי הלכות על יומא Chidushei Halachot on Yoma
בפרש"י בד"ה שגורדין כו' ומשרדין מהן כלום ומשיירין מהן מקצת כו' עכ"ל כצ"ל:
- הגהות יעב"ץ על יומא Haggahot Ya'avetz on Yoma
שלש ״ארונות״. נ״ב כמו אב אבות:
- מראית העין על יומא Marit HaAyin on Yoma
רבי יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר וכו'. פירוש דהו"ל לכתוב זיר ביוד אלא ודאי למדרש קאתי דאם זכה נעשית לו זיר וזה רמז שקורין זיר דכ"ע קורין לו בכבוד ושבח נותנין לו. גם ארון גימטריא נזר דמי שזכה בתורה הוא נזר. ואם לא זכה נזר לאחור והיינו דדריש רבי יוחנן דכתיב זר…
- רבינו חננאל על מסכת יומא Rabbeinu Chananel on Yoma
רבי שמואל בר נחמני אמר בגדים המשרדים אותן מתוך כליהן ר"ל אמר מעשה מחט. איני והתני' בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה [מחט] אלא מעשה אורג.
- רש"ש על יומא Rashash on Yoma
גמרא רל"א מגופיה דקרא נפקא זכה כו'. לפי דרשת רבא לקמן (עו ב) כתיב ישמח וקרינן ישמח זכה משמחו כו'. הוי מצי לאפוקי הכא ג"כ מקרא דמשמחי לב זכה כו':
- שערי תורת בבל על יומא Sha'arei Torat Bavel on Yoma
(עב ב) הא כמ"ד אין בעוביו טפח. —רש"י ז"ל כתב; "ולא ידענא היכא איפלגו בה". אבל מצאנו בירוש' שבת פ"א ה"א [ב רע"ד], דר' שמעון בן יהוצדק לית ליה מה שאמרו ארון תשעה וכפרת טפח.
- תוספות רי"ד על יומא Tosafot Rid on Yoma
ומאי משהו זר מיכן מוכיח שהזר עולה על הכפרת והמורה פירש בפרשה ויקחו לי תרומה ועשית זר זהב כמין כתר מקיף לו סביב ושפתו למעלה משפתו ואינו עב כעובי כותלי הארון שעשה ארון החיצון גבוה מן הפנימי עד שעולה למול עובי הכפרת כל שהיא והנה משמע שכל עובי הכפרת שהוא טפח שוקע…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.