מראית העין על יומא עב:

רבי יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר וכו'. פירוש דהו"ל לכתוב זיר ביוד אלא ודאי למדרש קאתי דאם זכה נעשית לו זיר וזה רמז שקורין זיר דכ"ע קורין לו בכבוד ושבח נותנין לו. גם ארון גימטריא נזר דמי שזכה בתורה הוא נזר. ואם לא זכה נזר לאחור והיינו דדריש רבי יוחנן דכתיב זר דעם הכולל הוא זרא כמו שפירשו המפרשים מלשון חרב וכן רמוז בקרא דמייתי מבית ומחוץ תצפנו שצריך שיהיה תוכו כברו יש לרמוז דס"ת מבית ומחוץ תצפנו גימטריא קדוש אל הויה עם הכולל דאם זכה נקרא קדוש ונשפע מאל הויה שהוא חסד. ואם לא זכה ר"ת מות וכמ"ש בסמוך זכה נעשית לו סם חיים וכו' שעוסקין בתורה ואין להם יראת שמים אפשר דדריש האי קרא למה זה וכו' לקנות חכמה ולב אין דלב היא כינוי לשכינה והיא נקראת יראה. והיא יראת שמים וזה רמז לקנות חכמה שעוסק בתורה ולב שהיא מ' אין שאין לו יראת שמים:

מכריז רבי ינאי חבל על מאן דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד. רבי ינאי לזכות לתלמידים היה מכריז להזהיר לתלמידים כי הנה אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין והעוסק בתורה לשמה ולהיות לו יראה לקיים המצות ולנצח היצה"ר התורה אגוני מגנא ואצולי מצלא אך אם עוסק שלא לשמה ושלא לקיים המצות אז במקום לבטל יצה"ר מגביר כח היצה"ר ואוי לו דנעשית לו סם המות וז"ש חבל על מאן דלית ליה דרתא וכו' אוי ואבוי כי התורה שער ואם עוסק לשמה שער הוא גימטריא הס"ר היצ"ר ואם לומד שלא לשמה שער גימטריא יצר רע דאדרבה מתגבר היצה"ר ונעשית לו סם המות. וכשלומד לשמה סם חיים: ובדרושים כתבנו כי היראה וקיום המצות הם בנפש והתורה היא ברוח ואם לא יתקן הנפש כי עדיין הנפש פגומה ולא עלה על לב לתקנה איך יתוקן הרוח ולכן לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה ודרך משל רמז חבל על מאן דלית ליה דרתא וכו':