רש"ש על יומא עב:

גמרא רל"א מגופיה דקרא נפקא זכה כו'. לפי דרשת רבא לקמן (עו ב) כתיב ישמח וקרינן ישמח זכה משמחו כו'. הוי מצי לאפוקי הכא ג"כ מקרא דמשמחי לב זכה כו':

גמ' שם למי שבא בגדולה אחריו. נ"ל דר"ל למי שהוא שני לו בגדולה (וכ"נ מהירושלמי פ"א דמגילה הל"י ובפ"א דמכילתין סוף ה"א וכ"פ שם הק"ע) כדאיתא בסוף הוריות משוח בשה"מ כו' קודם למשוח מלחמה. (וז"פ דכאן אין לפרש אאינך דחשיב שם ביניהם) ולשון רש"י בזה מגומגם קצת. וגם קשה דהא לפי האמת גדולת משוח מלחמה אינה ירושה לבניו כדלקמן. ועמש"כ בחדושי לשו"ע או"ח סי' נג:

רש"י ד"ה אלמלא בגדי כהונה. שע"י מקריבין הקרבנות כו'. ל"י מדוע לא פירש כפשוטו דעצם בג"כ מכפרין וכדמשמע בזבחים ס"פ המזבח ובערכין (טז) מה קרבנות מכפרין אף בג"כ מכפרין כתונת מכפרת כו' וכ"נ שפי' התוס' במו"ק (ר"ד כח):

רש"י ד"ה ומאי משהו. דקתני בברייתא הס"ד. ותיבת בתרייתא נראה למחוק: