יומא מז.
Yoma 47a · יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →מַתְנִי' הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה חָפַן מְלֹא חׇפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף הַגָּדוֹל לְפִי גׇדְלוֹ וְהַקָּטָן לְפִי קׇטְנוֹ וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ
גְּמָ' מַחְתָּה תְּנָא לֵיהּ נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וְחוֹתֶה וְיוֹרֵד הָתָם מַחְתָּה דְגֶחָלִים וְהָכָא מַחְתָּה דִקְטוֹרֶת דְּתַנְיָא הוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן מִלִּשְׁכַּת הַכֵּלִים וּמַחְתָּה גְּדוּשָׁה שֶׁל קְטוֹרֶת מִלִּשְׁכַּת בֵּית אַבְטִינָס
חָפַן מְלֹא חׇפְנָיו וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכַּף הַגָּדוֹל לְפִי גׇדְלוֹ וְהַקָּטָן לְפִי קׇטְנוֹ וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ כַּף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְמָה לִי מְלֹא חׇפְנָיו וְהֵבִיא אָמַר רַחֲמָנָא
מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר דְּהֵיכִי נֶעְבֵּיד נְעַיֵּיל וַהֲדַר נְעַיֵּיל הֲבָאָה אַחַת אָמַר רַחֲמָנָא וְלָא שְׁתֵּי הֲבָאוֹת
נִשְׁקְלַיהּ לִקְטוֹרֶת בְּחוֹפְנָיו וְנַחֲתַיהּ [לְמַחְתָּה] עֲלַהּ וְלֵיעוּל כִּי מָטֵי הָתָם הֵיכִי לַעֲבֵיד נִשְׁקְלַיהּ בְּשִׁינֵּיהּ וְנַחֲתַיהּ לְמַחְתָּה הַשְׁתָּא לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם אֵין עוֹשִׂין כֵּן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר וְכֵיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר עָבְדִינַן כִּדְאַשְׁכְּחַן בִּנְשִׂיאִים
נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בְּיָמִין וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאל יַצִּיבָא בְּאַרְעָא וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא
זוֹ מְרוּבָּה וְזוֹ מוּעֶטֶת וַאֲפִילּוּ בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶן שָׁוִין וּכְמַעֲשֶׂה דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית זוֹ חַמָּה וְזוֹ צוֹנֶנֶת
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית שֶׁהָיָה חוֹפֵן אַרְבַּעַת קַבִּין בִּמְלוֹא חׇפְנָיו וְאוֹמֵר כׇּל הַנָּשִׁים [זֶרֶד] זָרְדוּ וְזֶרֶד אִימָּא עָלָה לַגָּג אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּעַרְסָן וְכִדְרַבָּה בַּר יוֹנָתָן דְּאָמַר רַבָּה בַּר יוֹנָתָן אָמַר רַבִּי יְחִיאֵל עַרְסָן יָפֶה לַחוֹלֶה
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בְּשִׁכְבַת זֶרַע וְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי כְּתִיב וַתַּזְרֵנִי [חַיִל] לַמִּלְחָמָה וּכְתִיב הַמְאַזְּרֵנִי חַיִל אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זֵרִיתַנִי וְזֵרַזְתַּנִי
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית פַּעַם אַחַת סִיפֵּר דְּבָרִים עִם עֲרָבִי אֶחָד בַּשּׁוּק וְנִתְּזָה צִינּוֹרָא מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְנִכְנַס יְשֵׁבָב אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו וְרָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּיוֹם אֶחָד
וְשׁוּב אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית פַּעַם אַחַת יָצָא וְסִיפֵּר עִם הֶגְמוֹן אֶחָד בַּשּׁוּק וְנִתְּזָה צִינּוֹרָא מִפִּיו עַל בְּגָדָיו וְנִכְנַס יוֹסֵף (עִם) אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו וְרָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּיוֹם אֶחָד
תָּנוּ רַבָּנַן שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית וְכוּלָּן שִׁמְּשׁוּ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה אָמְרוּ לָהּ חֲכָמִים מָה עָשִׂית שֶׁזָּכִית לְכָךְ אָמְרָה לָהֶם מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי קַלְעֵי שְׂעָרִי אָמְרוּ לָהּ הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן וְלֹא הוֹעִילוּ
תָּנוּ רַבָּנַן בְּקוּמְצוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מִדָּה לַקּוֹמֶץ אִיבַּעְיָא לְהוּ מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִדָּה לַחֲפִינָה
הָתָם הוּא דִכְתִיב בְּקוּמְצוֹ אֲבָל הָכָא דְּלָא כְּתִיב בְּחׇפְנָיו אֶלָּא מְלֹא חׇפְנָיו קְטוֹרֶת סַמִּים דַּקָּה לָא אוֹ דִילְמָא יָלֵיף מְלֹא מְלֹא מִקּוּמְצוֹ
תָּא שְׁמַע וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ מַאי לָאו שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת מִדָּה אַחֶרֶת עוֹשֶׂה לֹא הָכִי קָאָמַר וְכָךְ הָיָה חוֹזֵר וְחוֹפְנָהּ לִפְנִים
שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ חוֹפֵן וְחוֹזֵר וְחוֹפֵן
דִּילְמָא שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת מִדָּה עוֹשֶׂה אִי נָמֵי שֶׁלֹּא יְחַסֵּר וְשֶׁלֹּא יוֹתִיר
תָּנוּ רַבָּנַן מְלֹא קוּמְצוֹ יָכוֹל מְבוֹרָץ תַּלְמוּד לוֹמַר בְּקוּמְצוֹ אִי בְּקוּמְצוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו תַּלְמוּד לוֹמַר מְלֹא קוּמְצוֹ כִּדְקָמְצִי אִינָשֵׁי הָא כֵּיצַד חוֹפֶה שְׁלֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פִּיסַּת יָדוֹ וְקוֹמֵץ
Meforshim on this daf
- רש"י על יומא Rashi on Yoma
מתני' הוציאו לו - מלשכת הכלים:
- תוספות על יומא Tosafos on Yoma
מתני' הוציאו לו. השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן - תימה לי והאמר לקמן (יומא דף מט:) נוטל הבזך בראשי אצבעותיו ויש אומרים בשיניו והיכי עביד הכי השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן ויש לומר דהתם אינו אלא מושך הבזך אצלו והבזך אינו מונח באויר אלא על ידו הוא מונח…
- ריטב"א על יומא Ritva on Yoma
פרק ה הוציאו לו את הכף ואת המחתה. בגמרא מפרש מאי מחתה:
- בן יהוידע על יומא Ben Yehoyada on Yoma
נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ. נראה לי בס"ד אין עבודה כשרה בשמאל בכל ימות השנה ורק ביום הכיפורים שהקטיגור נעשה סניגור לכן עושה עבודה בשמאל שנוטל הכף שבו הקטורת בִּשְׂמֹאלוֹ.
- חידושי אגדות על יומא Chidushei Agadot on Yoma
א"ד בערסן כו'. פרש"י האי זרד בערסן קאמר ויפה לחולה כו' ע"ש והוא דחוק דזרד לאו היינו ערסן דזרד לד' וערסן לה' ובערוך פירש על הנשים דזרד זרדו וזרד אימא כו' וא"ד ערסן כו' תרתי מילי נינהו וז"ל זרד הוא עשבים כלומר רבתה חבילת קמחית ועלתה לגג כו' וכעין שפרש"י בלשון…
- חידושי הלכות על יומא Chidushei Halachot on Yoma
פרק הוציאו לו את הכף
- גבורת ארי על יומא Gevurat Ari on Yoma
[מלואים: ונכנס ישבב אחיו ושימש תחתיו מפני שעשו לנכרים כזבים לכל דבר ואע"ג דטומאה דרבנן אין צריך הערב שמש ובטבילה לחוד סגי כדתנן במס' פרה כל הטעון ביאת מים מד"ס כו' לאחר ביאתו הותר בכולן מ"מ בהא צינורא דנכרי בעי הערב שמש דלאו כולן שוות כדמוכח בפ"ג דחגיגה (דף…
- רבינו חננאל על מסכת יומא Rabbeinu Chananel on Yoma
הדרן עלך טרף בקלפי פ"ה הוציאו לו את הכף ואת המחתה כו' ואוקימנא למחתה דמתניתין מחתה של קטורת כדתניא ומחתה גדושה מלאה קטורת מלשכת בית אבטינס.
- רש"ש על יומא Rashash on Yoma
גמרא יציבא בארעא כו'. מש"כ התוי"ט וגדולה מזו כו' דלא אתמר אלא בתר כו' כוונתו למה דשאל שם הני חמשה ענויין כנגד מי ע"ש. ואישתמיטתיה מש"כ התוס' שם דר"ח גופיה שאלה:
- שערי תורת בבל על יומא Sha'arei Torat Bavel on Yoma
(מז א) ונחתיה למחתה עלה וכו'. —אינו מובן לי דאם יעשה כן הרי תכוינה ידיו בחום המחתה שבה גחלי אש (עי' לעיל מד ב תוס' ד"ה בכל). ועי' בד"ס שפירש דרק היד של המחתה יניח על הקטרת, אבל המחתה עם הגחלים תצא לחוץ.
- תוספות רי"ד על יומא Tosafot Rid on Yoma
ושוב אמרו עליו על ישמעאל בן קמחית כו' עד ונכנס יוסף אחיו ושימש תחתיו פי' למה לא שימש ישבב שכבר שימש פעם אחת יש לומר מת או י"ל משום חולשא דכהן גדול כשרואה שזה קבוע לשמש משום הכי מתקינים אחר תחתיו:
- תוספות ישנים על יומא Tosafot Yeshanim on Yoma
הכא מחתה דקטורת. הקשה ה"ר אלחנן דהכא משמע שהיו מקטירין הקטורת בתוך המחתה וכן משמע נמי בקרא דכתיב וקחו איש מחתתו ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת וכן גבי נדב ואביהוא ואילו בסדר תמיד משמע שהיו עושין אותו ע"ג מזבח הפנימי דתנן התם (תמיד דף לג.) מי שזכה במחתה צבר…