יומא ו:

אֶלָּא לָאו לִטְבִילָתָן

לָא לְעוֹלָם לְטוּמְאָתָן סֵיפָא אִצְטְרִיכָא לֵיהּ אֶלָּא שֶׁחָמוּר מִמֶּנּוּ בּוֹעֵל נִדָּה שֶׁמְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בְּטוּמְאָה קַלָּה לְטַמֵּא אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין

תָּא שְׁמַע דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַמְּצוֹרָע וְהַמְצוֹרַעַת וּבוֹעֵל נִדָּה וּטְמֵא מֵת טְבִילָתָן בַּיּוֹם נִדָּה וְיוֹלֶדֶת טְבִילָתָן בַּלַּיְלָה תְּיוּבְתָּא

וְעַד שֶׁאַתָּה מַפְרִישׁוֹ מִטּוּמְאַת בֵּיתוֹ הַפְרִישֵׁהוּ מִטּוּמְאַת הַמֵּת אָמַר רַב תַּחְלִיפָא אֲבוּהּ דְּרַב הוּנָא (בַּר תַּחְלִיפָא) מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא זֹאת אוֹמֶרֶת טוּמְאַת הַמֵּת הוּתְּרָה הִיא בְּצִיבּוּר

רָבִינָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא טוּמְאַת הַמֵּת דְּחוּיָה הִיא בְּצִבּוּר טוּמְאַת הַמֵּת לָא שְׁכִיחָא טוּמְאַת בֵּיתוֹ שְׁכִיחָא

אִיתְּמַר טוּמְאַת הַמֵּת רַב נַחְמָן אָמַר הוּתְּרָה הִיא בְּצִיבּוּר וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר

הֵיכָא דְּאִיכָּא טְמֵאִין וּטְהוֹרִין בְּהָהוּא בֵּית אָב כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּטְהוֹרִין עָבְדִי טְמֵאִין לָא עָבְדִי כִּי פְּלִיגִי לְאַהְדּוֹרֵי וּלְאֵתוֹיֵי טְהוֹרִין מִבֵּית אָב אַחֲרִינָא

רַב נַחְמָן אָמַר הֶיתֵּר הִיא בְּצִיבּוּר וְלָא מַהְדְּרִינַן וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר וּמַהְדְּרִינַן

אִיכָּא דְּאָמְרִי אֲפִילּוּ הֵיכָא דְּאִיכָּא טְהוֹרִין וּטְמֵאִין בְּהָהוּא בֵּית אָב פְּלִיג רַב נַחְמָן וְאָמַר עָבְדִי נָמֵי טְמֵאִין