שלטי הגיבורים על יומא ו:

רבינו השמיט כל נדרי מפסקיו נראה דס"ל דאין אומרים אותו כלל וכן כתבו רב נטרונאי ורב האי שאין לאומרו ועיין בטור א"ח סי' תרי"ט כל החלוקין בדין זה:

בסדר רב עמרם אינו חותם כמו שאינו חותם בשאר תפלות ונראה דאפי' למי שפוסק שאין לחתום בשאר תפלות שאינו גורס וחכמים אומרים כל מקום שזקוק לשבע חותמים אלא גורס וחכמים אומרים חותמים בברוך מ"מ בתפלת נעילה חותמין בברוך דהא אתפלת נעילה קיימי וקאמר שחותמים בברוך וכן כתב הר"ז הלוי. מיהו כיון דאיכא פלוגתא טוב שלא לחתום ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת ותתן לנו וכו' את יום המנוח הזה ותותם גם בשל שבת אבל בוידוי של אחר התפילה אין צריך להזכיר של שבת ויחזיר ש"ץ התפילה ואומר וידוי באמצע התפלה כמו בשאר תפלה:

ורבינו מאיר פסק דלית הלכתא כרב ותפילת נעילה אינה פוטרת של ערבית וצריך להתפלל אותה ביום מדגרסי' בירושלמי בפ' תפילת השחר נעילה מהו שתפטור של ערב רבי בא ורב הונא בשם רב נעילה פוטרת של ערב אמר ליה רבי בא לרב הונא היאך הוא מזכיר הבדלה פי' אם לא יתפלל ערבית אינו מבדיל בתפלה ומצוה להבדיל בתפלה אע"פ שחוזר ומבדיל על הכוס אמר ליה רבי יונה לרבי בא היאך שבע פוטרת שמונה עשרה פירוש גם הוא הקשה על דברי רב שאמר תפלת נעילה פוטרת ערבית אמר ליה והלא כבר איתותב פירוש מה שהקשה על דבריו ואיתותב אמר ליה בגין דאיתותב תיבטל וכי משום דאיתותב תיבטיל מילתיה לגמרי ולא נדחוק לישבם א"ר יוסי מה דאקשי רבי בא קשיא יאות מה דאקשי ר' יונה לא קשיא קל הקילו עליו מפני תעניתו שיהא שבע פוטרת שמונה עשרה פירוש למהר אכילתו בשביל התענית הקלו עליו אבל מה דמקשי רבי בא ודאי קשה דבשביל למהר אכילתו אין לבטל הבדלה שבתפלה רבי אבא בר ממל אמר לחבריא מארי מכולה שמעית דאין תפלת נעילה פוטרת של ערבית פירוש מדרבי בא ורבי יונה שהקשו על דברי רב ומדרב הונא שקבל קושית רבי בא ולא תירץ לו ומדר' יוסי דאמר מאי דאקשי רבי בא קשיא יאות שמעי' דכולהו לית להו דרב אמר רבי (אסי) [יוסי] בר בון ותני רבי חייא בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה במוצ"ש ובמוצאי יוה"כ ובמוצאי דתענית צבור אלמא משמע בהדיא דלית הלכתא כוותיה דרב ועוד שכבר נהגו העולם להתפלל תפלת ערבית אע"פ שהתפללו נעילה והיינו דלא כרב אלא כברייתא דאור יוה"כ דבין לתנא קמא ובין לרבי חנניא בן גמליאל שאמר משום אבותיו לא סבירא להו הא דרב וההיא ברייתא של אור יוה"כ ברייתא של עיקר היא דהא לענין הבדלה בחונן הדעת קי"ל כרבי חנניא בן גמליאל שאמר משום אבותיו שכוללה בחונן הדעת ודלא כרבי עקיבא דאמר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ודלא כר' אליעזר דאמר אומרה בהודאה אלמא ברייתא של עיקר היא וסמכינן עלה וכיילינן הבדלה בחונן הדעת הכא נמי סמכינן עלה למיפסק דלא כרב דבין לת"ק ובין לר' חנניא בן גמליאל אין תפלת נעילה פוטרת של ערבית וכן בירושלמי דפרק תפלת השחר ובריש פרק בתרא דתענית פליג ר' יוחנן על רב דאמר אין תפלת נעילה אלא ביום ורב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן והכי איתא התם אימתי הוא נעילה רבנן דקסרין אמרין אתפלגין ר' יוחנן ורב רב אמר נעילת שערי שמים אפי' בלילה ורבי יוחנן אמר נעילת שערי היכל דהיינו ביום אחר הדלקת הנרות אמר ר' יודן ענתותא מתני' מסייע ליה לרבי יוחנן בשלשה פרקים הכהנים נושאים את כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילה ובתעניות ובמעמדות וביוה"כ ואית לן למימר נעילת שערי שמים דהא איתקוש נשיאת כפים לשירות דכתיב לשרתו ולברך בשמו (עד היום) מה שירות ביום אף נשיאת כפים ביום אחוה דאמיה דרב אדא הוה סייר גולתיה דרב ביום צומא רבא אמר ליה כד תחמי שמשא בריש דיקלא הב לי גולתאי דליצלי נעילת שערים מתחלפא שיטתיה דרב תמן הוא אומר נעילת שערי שמים הכא אומר בנעילת שערי היכל מדצלי בעוד יום אמר רב מתנה על ידי דהוה רב מאריך בצלותא סגיא היה מגיע לנעילת שערי שמים פירוש תפלתו היתה נמשכת עד נעילת שערי שמים אלמא רבי יוחנן פליג עליה דרב וגם רבי יודן מייתי סייעתא לרבי יוחנן ממתני' וגם רב גופיה היה מתפלל ביום אלא שהיתה תפלתו נמשכת עד הלילה הלכך אין להתפלל תפלת נעילה אלא ביום ע"כ:

ותוקעין תשר"ת זכר לתקיעת היובל שהיה ביוה"כ ויש נוהגים לתקוע מיד אחר תפלת נעילה קודם ערבית אע"פ שעדיין לא הבדילו אין חוששין כיון שתקיעת שופר אינה מלאכה ונכון להמתין עד אחר ערבית ואפילו אם יתקע קודם שהבדיל אין לחוש כיון שהבדיל בתפלה וכתב סמ"ג לאוין ס"ט וטור א"ח סי' תרפ"ד ואנשי מעשה באשכנז רגילים לעשות ב' ימים יוה"כ שמתענין ב' ימים ולפעמים היו מהם י' והיו מתפללין בי' ככל סדר יוה"כ והרא"ש היה מוחה בידם אבל לשאר כל דבר איסור מלאכה היו נוהגים כמו בראשון הלכך אפי' אחרים לא יבשלו לו וי"א מי שעושה פעם אחת ב' ימים שוב אינו יכול לחזור בו לעולם דכיון שקבלו עליו הרי הוא עליו באיסור כרת והרא"ש היה מתיר לשאל עליו:

ולענין טבילת בעל קרי כתב ה"ר יהודה ברצלוני שטובל כדרכו דתנן הרואה קרי ביוה"כ יורד וטובל וכן כתב בה"ג והר"ם כתב כיון דקי"ל דבעל קרי אין צריך טבילה לא לתפלה ולא לד"ת אף בשאר ימות השנה אזלינן לחומרא שאין לו לטבול ביוה"כ אלא אם הוא לח ירחץ אותו מקום ואם הוא יבש ישפשפנו בידו וכן פסק ר"ת ושאר חייבי טבילות כתב בה"ג שטובלין כדרכן ביוה"כ ור"ת כתב דאין טובלין והא דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן היינו דוקא למ"ד טבילה בזמנה מצוה ואנן קי"ל דלאו מצוה הלכן ימתין עד למחר: הדרן עלך יום הכפורים וסליקא לה מסכת יומא