תענית כד.
Taanis 24a (Taanit 24a) · תענית · free full Hebrew text
Open in the reader →יוֹמָא חַד שַׁמְעֵיהּ דְּקָא גָרֵיס אָמַר שְׁמוּאֵל הַשּׁוֹלֶה דָּג מִן הַיָּם בְּשַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁיָּבַשׁ בּוֹ כְּסֶלַע חַיָּיב אֲמַר לֵיהּ וְלֵימָא מָר וּבֵין סְנַפִּירָיו אֲמַר לֵיהּ וְלָא סָבַר לַהּ מָר דְּהָהִיא רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי אָבִין אַמְרַהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא נִיהוּ
אֲמַר לֵיהּ וְלָאו קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּמִן יוֹקֶרֶת הֲוָה שְׁכִיחַ מָר אֲמַר לֵיהּ הִין אֲמַר לֵיהּ וּמַאי טַעְמָא שַׁבְקֵיהּ מָר וַאֲתָא הָכָא אֲמַר לֵיהּ גַּבְרָא דְּעַל בְּרֵיהּ וְעַל בְּרַתֵּיה לָא חָס עֲלַי דִּידִי הֵיכִי חָיֵיס
בְּרֵיהּ מַאי הִיא יוֹמָא חַד הֲווֹ אֲגִרִי לֵיהּ אֲגִירֵי בְּדַבְרָא נְגַהּ לְהוּ וְלָא אַיְיתִי לְהוּ רִיפְתָּא אֲמַרוּ לֵיהּ לִבְרֵיהּ כָּפֵינַן הֲווֹ יָתְבִי תּוּתֵי תְּאֵינְתָּא אֲמַר תְּאֵנָה תְּאֵנָה הוֹצִיאִי פֵּירוֹתַיִךְ וְיֹאכְלוּ פּוֹעֲלֵי אַבָּא אַפִּיקָא וַאֲכַלוּ
אַדְּהָכִי וְהָכִי אֲתָא אֲבוּהּ אֲמַר לְהוּ לָא תִּינַּקְטוּ בְּדַעְתַּיְיכוּ דְּהַאי דִּנְגַהְנָא אַמִּצְוָה טָרַחְנָא וְעַד הַשְׁתָּא הוּא דְּסַגַּאי אֲמַרוּ לֵיהּ רַחֲמָנָא לַישְׂבְּעָךְ כִּי הֵיכִי דְּאַשְׂבְּעַן בְּרָךְ אֲמַר לְהוּ מֵהֵיכָא אֲמַרוּ הָכִי וְהָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה אָמַר לוֹ בְּנִי אַתָּה הִטְרַחְתָּ אֶת קוֹנְךָ לְהוֹצִיא תְּאֵנָה פֵּירוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ יֵאָסֵף שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ
בְּרַתֵּיה מַאי הִיא הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא בַּעֲלַת יוֹפִי יוֹמָא חַד חַזְיֵאּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה כָּרֵיא בְּהוּצָא וְקָא חָזֵי לַהּ אָמַר לוֹ מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אִם לְלוֹקְחָהּ לֹא זָכִיתִי לִרְאוֹתָהּ לֹא אֶזְכֶּה אֲמַר לַהּ בִּתִּי קָא מְצַעֲרַתְּ לְהוּ לִבְרִיָּיתָא שׁוּבִי לְעַפְרִיךְ וְאַל יִכָּשְׁלוּ בִּיךְ בְּנֵי אָדָם
הַוְיָא לֵיהּ הָהוּא חֲמָרָא כְּדַהֲווֹ אָגְרִי לַהּ כׇּל יוֹמָא לְאוּרְתָּא הֲווֹ מְשַׁדְּרִי לֵהּ אַגְרַהּ אַגַּבַּהּ וְאָתְיָא לְבֵי מָרַהּ וְאִי טָפוּ לַהּ אוֹ בָּצְרִי לַהּ לָא אָתְיָא יוֹמָא חַד אִינְּשׁוֹ זוּגָא דְסַנְדָּלֵי עֲלַהּ וְלָא אֲזַלָה עַד דְּשַׁקְלוּנְהוּ מִינַּהּ וַהֲדַר אֲזַלָה
אֶלְעָזָר אִישׁ בִּירְתָּא כַּד הֲווֹ חָזוּ לֵיהּ גַּבָּאֵי צְדָקָה הֲווֹ טָשׁוּ מִינֵּיהּ דְּכׇל מַאי דַּהֲוָה גַּבֵּיהּ יָהֵיב לְהוּ יוֹמָא חַד הֲוָה סָלֵיק לְשׁוּקָא לְמִיזְבַּן נְדוּנְיָא לִבְרַתֵּיהּ חַזְיוּהּ גַּבָּאֵי צְדָקָה טְשׁוֹ מִינֵּיהּ
אֲזַל וּרְהַט בָּתְרַיְיהוּ אֲמַר לְהוּ אַשְׁבַּעְתִּיכוּ בְּמַאי עָסְקִיתוּ אֲמַרוּ לֵיהּ בְּיָתוֹם וִיתוֹמָה אָמַר לָהֶן הָעֲבוֹדָה שֶׁהֵן קוֹדְמִין לְבִתִּי שְׁקַל כֹּל דַּהֲוָה בַּהֲדֵיהּ וִיהַב לְהוּ פָּשׁ לֵיהּ חַד זוּזָא זְבַן לֵיהּ חִיטֵּי וְאַסֵּיק שַׁדְיֵיהּ בַּאֲכַלְבָּא
אֲתַאי דְּבֵיתְהוּ אֲמַרָה לַהּ לִבְרַתֵּיהּ מַאי אַיְיתִי אֲבוּךְ אֲמַרָה לָהּ כׇּל מָה דְּאַיְיתִי בַּאֲכַלְבָּא שְׁדִיתֵיהּ אָתְיָא לְמִיפְתַּח בָּבָא דַאֲכַלְבָּא חֲזָת אֲכַלְבָּא דְּמַלְיָא חִיטֵּי וְקָא נָפְקָא בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא וְלָא מִיפְּתַח בָּבָא מֵחִיטֵּי אֲזַלָא בְּרַתֵּיה לְבֵי מִדְרְשָׁא אֲמַרָה לֵיהּ בֹּא וּרְאֵה מָה עָשָׂה לְךָ אוֹהַבְךָ אֲמַר לַהּ הָעֲבוֹדָה הֲרֵי הֵן הֶקְדֵּשׁ עָלַיִךְ וְאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא כְּאֶחָד מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל
רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אָמַר כַּמָּה אִיכָּא מִשְּׁמוּאֵל הָרָמָתִי לִיהוּדָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹי לוֹ לַדּוֹר שֶׁכֵּן נִתְקַע אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁעָלְתָה בְּיָמָיו כָּךְ חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִיטְרָא
דְּבֵי נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אוֹדְעִינְהוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וּלְרֵישׁ לָקִישׁ לְצַפְרָא אוֹדְעִינְהוּ אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן הָא לָא קַבֵּילְנָא עֲלַן מֵאוּרְתָּא אָמַר לֵיהּ אֲנַן בָּתְרַיְיהוּ גְּרִרִינַן
דְּבֵי נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא תְּנָא לְהוּ אוֹשַׁעְיָא זְעֵירָא דְּמִן חַבְרַיָּיא וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה
מָשָׁל לְכַלָּה שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ כׇּל זְמַן שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵין כׇּל גּוּפָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת כָּל גּוּפָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה
אֲתוֹ עַבְדֵּיהּ וּרְמוֹ לֵיהּ סוּדָרָא בְּצַוְּארֵיהּ וְקָא מְצַעֲרוּ לֵיהּ אֲמַרוּ לְהוּ בְּנֵי מָאתֵיהּ שִׁבְקֵיהּ דְּהָא נָמֵי מְצַעַר לַן כֵּיוָן דַּחֲזֵינַן דְּכׇל מִילֵּיהּ לְשׁוּם שָׁמַיִם לָא אָמְרִינַן לֵיהּ מִידֵּי וְשָׁבְקִינַן לֵיהּ אַתּוּן נָמֵי שִׁבְקוּהּ
רַבִּי גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא נְחֵית קַמֵּיהּ אִילְפָא (וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אִילְפֵי) אֲמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּנְשַׁב זִיקָא מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וַאֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לֵיהּ מַאי עוֹבָדָךְ אֲמַר לֵיהּ דָּיַירְנָא בְּקוּסְטָא דְחִיקָא דְּלֵית בֵּיהּ חַמְרָא לְקִידּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא טָרַחְנָא (וְאָתֵינָא) [וּמַיְיתֵינָא] חַמְרָא לְקִידּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא וּמַפֵּיקְנָא לְהוּ יְדֵי חוֹבְתַיְיהוּ
רַב אִיקְּלַע לְהָהוּא אַתְרָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְלָא אֲתָא מִיטְרָא נְחֵית קַמֵּיהּ שְׁלִיחָא דְצִבּוּרָא אֲמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּנְשַׁב זִיקָא אֲמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וַאֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לֵיהּ מַאי עוֹבָדָךְ אֲמַר לֵיהּ מַיקְרֵי דַרְדְּקֵי אֲנָא וּמַקְרֵינָא לִבְנֵי עַנְיֵי כִּבְנֵי עַתִּירֵי וְכֹל דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ לָא שָׁקֵלְינָא מִינֵּיהּ מִידֵּי וְאִית לִי פִּירָא דִכְווֹרֵי וְכׇל מַאן דְּפָשַׁע מְשַׁחֵידְנָא לֵיהּ מִינַּיְיהוּ וּמְסַדְּרִינַן לֵיהּ וּמְפַיְּיסִינַן לֵיהּ עַד דְּאָתֵי וְקָרֵי
רַב נַחְמָן גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר שַׁקְלוּהּ לְנַחְמָן חֲבוּטוּ מִן גּוּדָּא לְאַרְעָא חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וַאֲתָא מִיטְרָא
רַבָּה גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּעָא רַחֲמֵי וְלָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַרוּ לֵיהּ וְהָא רַב יְהוּדָה כִּי הֲוָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא אֲתָא מִיטְרָא אֲמַר לְהוּ מַאי אֶעֱבֵיד אִי מִשּׁוּם תַּנּוֹיֵי אֲנַן עֲדִיפִינַן מִינַּיְיהוּ דְּבִשְׁנֵי דְּרַב יְהוּדָה כׇּל תַּנּוֹיֵי
Meforshim on this daf
- רש"י על תענית Rashi on Taanis
יומא חד שמעיה – רב אשי לרבי יוסי בר אבין ל"א יומא חד שמעיה רבי יוסי בר אבין לרב אשי דקא גריס אמר שמואל השולה דג מן הים בשבת כיון דיבש בו כסלע אע"פ שהוא מפרכס לאחר כן ובעוד שהוא מפרכס השליכו במים חייב משום נטילת נשמה שהיא אב מלאכה דתנן (שבת דף עג.) השוחטו כו'…
- תוספות על תענית Tosafos on Taanis
השולה דג מן הים. שולה כמו מגביה כיון שיבש בו כסלע שעדיין הוא מפרכס ובשעה שמפרכס חזר והשליכו לים חייב משום נטילת נשמה שהיא אב מלאכה דתנן (שבת דף עג.) השוחטו והמפשיטו גבי אבות מלאכות:
- בן יהוידע על תענית Ben Yehoyada on Taanis
אָמַר: "תְּאֵנָה תְּאֵנָה, הוֹצִיאִי פֵּרוֹתַיִךְ, וְיֹאכְלוּ פּוֹעֲלֵי אַבָּא". נראה לי בס"ד כפל הלשון 'תאנה תאנה' דקאי על חלק הטמון בקרקע ועל חלק שלמעלה מן הקרקע דהפירות יוצאין מכח שניהם. או יובן דקאי על האילן ועל המזל שלו, דאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה י…
- בניהו על תענית Benayahu on Taanis
אָמַר לְהוּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁהֵן קוֹדְמִין לְבִתִּי. קשא למה הוצרך להשבע? ועוד למה הודיעם שהוא היה הולך לקנות נדוניה לבתו ולמה לא אמר אני אתן כל מה שצריך להם? ונראה לי בס"ד דחשש פן הם צריכין עשרה ויאמרו לו חמשה כדי שלא להכביד עליו ויקחו השאר מן אנשים אחרים אך…
- חידושי אגדות על תענית Chidushei Agadot on Taanis
כי היכי דאשבען ברך כו'. לכאורה לבנו ה"ל למברך רחמנא לישבע לברך כי היכי דאשבען כו' וי"ל דתלה מעשה נסים אלו ששבעו ממנו ברבי יוסי בזכותו שהיה עוסק אז במצוה:
- חידושי הלכות על תענית Chidushei Halachot on Taanis
גמ' שמעיה דקא גריס אמר כו' מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע כו' רבא גזר תעניתא כו' באגדות בעמוד זה יש נוסחות אחרות בע"י ע"ש:
- גבורת ארי על תענית Gevurat Ari on Taanis
השולה דג מן הים בשבת כיון שיבש בו כסלע חייב. פי' רש"י וכשאין מחוסר צידה עסקינן כגון שצד והניחו בתוך הספל להחיות במים משמע דקשיא ליה דאי במחוסר צידה תיפוק ליה אפילו קודם שיבש חייב משום צד שהוא מאבות מלאכות מ"מ איני יודע מה דחקו לפרש כן אע"ג דבמחוסר צידה במזיד…
- הגהות יעב"ץ על תענית Haggahot Ya'avetz on Taanis
הרי הן הקדש עליך. נ״ב לפי שהיה מעשה נסים. ומ״ש הקדש ר״ל הקדש צדקה לעניים (ועי' בהגר"א יו"ד סי׳ רנ"ח ס׳׳ק ג׳):
- פתח עינים על תענית Petach Einayim on Taanis
אוי לדור שנתקע בכך אוי לו למי שעלתה בימיו כך וכו' אפשר לומר דרך רמז דידוע דע"י חטאות האדם ועונותיו מכניס ניצוצות הקדושה בתוך הסט"א ובעונות היא מתגברת העולה היא. ואין רעה באה לעולם אלא בשביל ישראל ואם עדת ישראל ישגו ועצר את השמים. ועל דא קא בכי גנוחי וילולי…
- רבינו חננאל על תענית Rabbeinu Chananel on Taanis
ר' יוסי ב"ר אבין שמע לרב אשי דתני אמר שמואל השולה דג מן הים כיון שיבש בו כסלע חייב. א"ל איהו ובין סנפירין. א"ל רב אשי הני דבי ר' יוסי אינון א"ל אנא הוא א"ל רב אשי ואמאי שבקת לר' יוסי דמן יוקרת רבך א"ל גברא דלא חס אבריה ואברתיה עלי דידי חייס.
- רבינו גרשום על תענית Rabbeinu Gershom on Taanis
שיבש בו כסלע חייב משום צידה ומשום נטילת נשמה:
- רש"ש על תענית Rashash on Taanis
גמרא השולה דג מן הים כו'. הגבו"א מביא דברי התוס' בפ' הערל (פ) דהיכא דאיגלי מלתא למפרע לא חשיב התראת ספק והקשה עליהם ע"ש. והתוס' עצמם בנדה (מו ב) בד"ה ריו"ח לא ס"ל סברא זו וכאשר העיר בזה המל"מ בפי"ו מהל' סנהדרין ה"ד: