רש"ש על תענית כד.

גמרא השולה דג מן הים כו'. הגבו"א מביא דברי התוס' בפ' הערל (פ) דהיכא דאיגלי מלתא למפרע לא חשיב התראת ספק והקשה עליהם ע"ש. והתוס' עצמם בנדה (מו ב) בד"ה ריו"ח לא ס"ל סברא זו וכאשר העיר בזה המל"מ בפי"ו מהל' סנהדרין ה"ד:

שם אלעזר איש בירתא. בע"י הגי' איש ברתותא. וכתב הגבו"א דמשמע וודאי דהיה בימי האמוראים. והנה מצאנוהו במשנה (אבות פ"ג מ"ז) ושם אמר דברים מכוונים לעובדי' דהכא ע"ש וכן בסה"ד הבין דזהו בעצמו הנזכר כאן. [ונזכר גם כן בערלה פ"א מ"ד ובטבו"י פ"ג מ"ד] . ואולי משום דלא הוזכר כאן בשם רבי. ושם ובברייתות הוזכר בשם רבי ולכן פסיקא ליה להגבו"א דזהו אחר:

שם כל מה דאייתי באכלבא שדיתי. נראה דצ"ל שדי ובע"י הגי' אסקיה:

רש"י ד"ה א"ל. ר"א. כל האומר דבר בשם כו'. הוא במגילה (טו) וש"נ:

רש"י ד"ה לשמואל הרמתי. שירדו גשמים כו' והטילו כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אתו עבדי דבי נשיאה וקא כו'. כצ"ל: