שבת קמט:
Shabbos 149b (Shabbat 149b) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →וּכְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל אַף מִשּׁוּם רִבִּית אִי הָכִי בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ נָמֵי בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הַיְינוּ טַעְמָא כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מוּתָּר לְהַלְווֹת בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּרִבִּית כְּדֵי לְהַטְעִימָן טַעַם רִבִּית אִי הָכִי מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה נָמֵי אִין הָכִי נָמֵי וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי מֵפִיס אָדָם עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן אֲפִילּוּ מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה מַאי טַעְמָא כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ אִין עִם אֲחֵרִים לָא מַאי טַעְמָא כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה אַף בַּחוֹל לַאֲחֵרִים אָסוּר מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם קוּבְיָא
מְטִילִין חֲלָשִׁין עַל וְכוּ' מַאי אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרֵיהּ דְּבַת יַעֲקֹב אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת שֶׁל חוֹל בְּיוֹם טוֹב פְּשִׁיטָא מַהוּ דְתֵימָא הוֹאִיל וּכְתִיב וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹּהֵן אֲפִילּוּ מָנוֹת דְּחוֹל נָמֵי קָא מַשְׁמַע לַן
וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרֵיהּ דְּבַת יַעֲקֹב כָּל שֶׁחֲבֵירוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנָלַן אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר ה' מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפּוֹל בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמוֹד לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וְגוֹ' וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כׇּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן וְאָמְרִינַן מַאי רוּחַ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֶה רוּחוֹ שֶׁל נָבוֹת וּמַאי צֵא אָמַר רַב צֵא מִמְּחִיצָתִי וְדִילְמָא הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דִּכְתִיב דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן אֶלָּא מֵהָכָא שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל וְגוֹ' שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל זֶה צִדְקִיָּה חֲדָא דְּכוּלֵּיהּ קְרָא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּתִיב וְעוֹד צִדְקִיָּה צַדִּיקָא מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמִיעְבַּד לֵיהּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ צַדִּיק כָּךְ וְכוּ' אֶלָּא מֵהָכָא גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב אֵין לֹא טוֹב אֶלָּא רָע וּכְתִיב כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע צַדִּיק אַתָּה ה' וְלֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע
מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי חֲלָשִׁים לִישָּׁנָא דְפוּרָא הוּא דִּכְתִיב אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם וְגוֹ' אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֵטִיל פּוּר עַל גְּדוֹלֵי מַלְכוּת לֵידַע אֵיזֶה בֶּן יוֹמוֹ שֶׁל מִשְׁכַּב זָכוּר וּכְתִיב כׇּל מַלְכֵי גוֹיִם כּוּלָּם וְגוֹ' אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁנָּחוּ מִמִּשְׁכַּב זָכוּר
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע לֹא נִמְצָא שְׂחוֹק בְּפִי כׇּל בְּרִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר נָחָה שָׁקְטָה כׇּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה מִכְּלָל דְּעַד הַשְׁתָּא לָא הֲוָה רִנָּה
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָסוּר לַעֲמוֹד בְּבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר וּשְׂעִירִים יִרְקְדוּ שָׁם וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁבִּיקֵּשׁ אוֹתוֹ רָשָׁע לַעֲשׂוֹת לְאוֹתוֹ צַדִּיק כָּךְ נִמְשְׁכָה עׇרְלָתוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה וְהָיְתָה מְחַזֶּרֶת עַל כׇּל הַמְּסִיבָּה כּוּלָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל עָרֵל בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָוֵי
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד אוֹתוֹ רָשָׁע לְגֵיהִנָּם רָעֲשׁוּ כׇּל יוֹרְדֵי גֵיהִנָּם אָמְרוּ שֶׁמָּא לִמְשׁוֹל עֲלֵיהֶם הוּא בָּא אוֹ לֵיחָלוֹת כְּמוֹתָם הוּא בָּא שֶׁנֶּאֱמַר גַּם אַתָּה חוּלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה מִמִּי נָעָמְתָּ רְדָה וְהׇשְׁכְּבָה אֶת עֲרֵלִים
אֵיךְ שָׁבַת נוֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב שָׁבְתָה אוּמָּה זוֹ שֶׁאָמְרָה
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
וכדברי (בית) הלל - דחייש שמא יוקירו חיטי בהלואת ככרות אף משום רבית:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
מאי טעמא משום קוביא - היינו כרבי יהודה בשם רבי טרפון דאמר אין אחד מהן נזיר שלא נתנה נזירות אלא להפלאה וסבירא ליה דלא מחית אינש לספיקא ולית הלכתא הכי אלא כאידך דר' יהודה כדפסקינן בסנהדרין בפרק זה בורר (סנהדרין דף כה. ושם). מ"ר:
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
הא דאמרינן: מפיס אדם עם בניו כו'. כתב הראב"ד ז"ל דלית הלכתא הכי, אלא אפילו עם בניו אסור, ואפילו בחול משום קוביא ומאי דשרינן הכא מטעמיה דר"י אמר רב דאמר מותר אדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית, הא אמרינן התם דאין הלכתא כותיה משום דלמא אתי…
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
כָּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. נראה לי בס"ד הכונה על עולם היצירה שהיא בסוד וא"ו דשמא קדישא, אלא ישאר בעשיה שהיא בסוד ה"א אחרונה שה"ס [שהוא סוד] מלכות ודו"ק.
- בניהו על שבת Benayahu on Shabbos
כָּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. נראה לי בס"ד, לשם הוי"ה קורא אותו בשם הקדוש ברוך הוא, ומחיצה של אותיות שם הוי"ה הוא שם כוז"ו, כי אחר אותיות הוי"ה יש כוז"ו, ושם זה מסוגל לחכמה, וכמו שכתב…
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
מאי רוח זה רוחו של נבות כו' ומאי צא וכו' מפורש פרק חלק ע"ש:
- חידושי חתם סופר על שבת Chidushei Chatam Sofer on Shabbos
ועמך כמריבי כהן וכן בב"ב ר"פ ג"פ דכהנים קפדנים הם והוא בטבעם ע"ד יוסיף דעת יוסיף מכאוב ונהי שעכ"פ מעוצם קדושתם הם רודפי שלום ועבדין עובדא דאהרן. מ"מ כיון שבטבע הם קפדנים אין לסמוך על נס ועל צדקתם ע"כ התירו להפיס ביו"ט. ומכ"ש לענין ג"פ ומקושר אחר חרבן בהמ"ק…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
בא"ד דהא רישא באין מקפידין איירי דקתני שואל דאילו למקפידין אסרינן שאלה לפי מה שפי' כו' עכ"ל אין זה מפורש בדבריהם אבל ר"ל לפי מה שפירש דאיסור מדה ומשקל ומנין דנקט דלא הוה אלא למקפידין ולא לשאר בני אדם ע"כ אית לן לפרושי נמי משום לוין ופורעין דלא הוה איסור אלא…
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
גמ' את אחאב מלך ישראל ויעל כו':
- גליון הש"ס על שבת Gilyon HaShas on Shabbos
גמ' כל שחבירו נענש על ידו. עי' ב"ב דף כב ע"א תוס' ד"ה אנא ענשתיה:
- פתח עינים על שבת Petach Einayim on Shabbos
כל שחבירו נענש על ידו וכו' ממאי דאמרינן בסוגיין צדקיה צדיקא מאי ה"ל למעבד מוכח דמי שביזוהו או הזיקוהו ולא קלל ולא צעק אבל מן השמים הענישו למבזה ומזיק אינו בכלל כל שחבירו נענש על ידו כיון דהוא לא קלל ולא צעק דאם מן שמים נלחמו בעבור כבודו איהו מאי אית ליה…
- רבינו חננאל על מסכת שבת Rabbeinu Chananel on Shabbos
בניו ובני ביתו אין אחרים לא. משמיה דר' יהודה אמר שמואל דאמר בני חבורה המקפידין זה על זה פי' שמדקדקין זה על זה שאומר אחד לחבירו המנה שלך שלקחתה גדולה תן לי אני כמותה והוא שוקלה בידו. ואם היה דג אומר לו לקחת דג או כדומה לו שהוא ארוך זרת צריך לתת לו (שמדתו)…
…and 3 more meforshim, listed on the sefer page.