בניהו על שבת קמט

כָּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. נראה לי בס"ד, לשם הוי"ה קורא אותו בשם הקדוש ברוך הוא, ומחיצה של אותיות שם הוי"ה הוא שם כוז"ו, כי אחר אותיות הוי"ה יש כוז"ו, ושם זה מסוגל לחכמה, וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות בכונת בִּרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן, עיין שם. וידוע כי החיים הם מחכמה, בסוד 'הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ' (קהלת ז, יב) והמיתה תהיה על ידי הסתלקות אור החכמה, בסוד יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה (איוב ד, כא) וגם היסורין הם מחכמה, בסוד 'יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ' (תהלים קיח, יח). ולכן זה שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ , הן בעונש מיתה, הן בעונש יסורין שנעשו על ידי הסתלקות החכמה, לכן מדה כנגד מדה, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא , כלומר אין משפיעים לו בשם כוז"ו, שהוא עומד במחיצתו של שם הוי"ה, ששם זה הוא בחכמה, ויסתלק ממנו הארתו. או יובן, מְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קאי על שם הוי"ה, וקרי ליה מְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כי הוא שם המיוחד אליו יתברך, שלא נקרא שם זה על זולתו, כדכתיב 'אֲנִי הֳ' הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן' (ישעיה מב, ח) וידוע ששם הוי"ה פועל דבר נסיי שהוא למעלה מן הטבע, ולכן זה נֶעֱנָשׁ חֲבֵרוֹ עַל יָדוֹ עונש נסיי טבעי, שניכר שהוא בא לו בעבורו, אין זוכה להיות לו טובה נסית שהיא נעשית על ידי שם הוי"ה ב"ה. ומה שתמצא כמה צדיקים שהיו מענישין האדם לעשותו גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת וכיוצא בזה, אין אלו בכלל כָּל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, יען כי היו צופים ברוח הקודש שדבר זה שעושין הוא ניחא קמיה שמייא, ויש בזה תיקון גדול לניצוצים קדושים שבקרב אותו אדם אשר נענש.