שבת י:
Shabbos 10b (Shabbat 10b) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →שָׁאנֵי בֵּית הַכִּסֵּא דִּמְאִיס
אֵין שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הַמְנוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא דְּאָמַר אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵירוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם אֶלָּא מֵעַתָּה הֵימָנוּתָא נָמֵי אָסוּר לְמֵימַר בְּבֵית הַכִּסֵּא דִּכְתִיב הָאֵל הַנֶּאֱמָן וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהָאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב שָׁרֵי לְמֵימַר הֵימָנוּתָא בְּבֵית הַכִּסֵּא הָתָם שֵׁם גּוּפֵיהּ לָא אִיקְּרִי הָכִי דִּמְתַרְגְּמִינַן אֱלָהָא מְהֵימְנָא הָכָא שֵׁם גּוּפֵיהּ אִיקְּרִי שָׁלוֹם דִּכְתִיב וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם תַּנְיָא נָמֵי הָכִי לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל לֵךְ וְהוֹדִיעָם מִכָּאן אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ מַאי עָבֵיד לֵיהּ אָמַר אַבָּיֵי שָׁאֵיף לֵיהּ מִשְׁחָא וּמָלֵי לֵיהּ כּוּחְלָא וְהָאִידָּנָא דְּחָיְישִׁינַן לִכְשָׁפִים מַאי אָמַר רַב פָּפָּא שָׁאֵיף לֵיהּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין אִינִי וְהָאָמַר רַב חָמָא (בַּר) [בְּרַבִּי] חֲנִינָא הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ לָא קַשְׁיָא הָא בְּמִילְּתָא דַּעֲבִידָא לְאִגַּלּוֹיֵי הָא בְּמִילְּתָא דְּלָא עֲבִידָא לְאִגַּלּוֹיֵי וְהָא שַׁבָּת דַּעֲבִידָא לִגַלּוֹיֵי מַתַּן שְׂכָרָהּ לָא עָבֵיד לִגַלּוֹיֵי
רַב חִסְדָּא הֲוָה נָקֵיט בִּידֵיהּ תַּרְתֵּי מַתְּנָתָא דְתוֹרָא אָמַר כׇּל מַאן דְּאָתֵי וְאָמַר לִי שְׁמַעְתָּתָא חַדְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יָהֵיבְנָא לֵיהּ נִיהֲלֵיהּ אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר מַחְסֵיָא הָכִי אָמַר רַב הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ אֲמַר חֲבִיבִין עֲלָךְ שְׁמַעְתָּתָא דְּרַב כּוּלֵּי הַאי אֲמַר לֵיהּ אִין אֲמַר לֵיהּ הַיְינוּ דְּאָמַר רַב מֵילָתָא אַלָּבֵישַׁיְיהוּ יַקִּירָא אֲמַר לֵיהּ אֲמַר רַב הָכִי בָּתְרָיְיתָא עֲדִיפָא לִי מִקַּמָּיְיתָא וְאִי הֲוָה נָקֵיטְנָא אַחֲרִיתִי יָהֵיבְנָא לָךְ
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילָת שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב לְעוֹלָם יְחַזֵּר אָדָם וְיֵשֵׁב בְּעִיר שֶׁיְּשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיְּשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה עֲוֹנוֹתֶיהָ מוּעָטִין שֶׁנֶּאֱמַר הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרוֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר מַאי קְרוֹבָה אִילֵימָא קְרוֹבָה דְּמִיקָּרְבָא וְזוּטָא וְהָא קָא חָזוּ לַהּ אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁיְּשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה עֲוֹנוֹתֶיהָ מוּצְעָרִין אָמַר רַבִּי אָבִין מַאי קְרָא דִּכְתִיב אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה נָא בְּגִימַטְרִיָּא חַמְשִׁין וְחַד הָוֵי וְשֶׁל סְדוֹם חֲמִישִּׁים וּשְׁתַּיִם וְשַׁלְוָתָהּ
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
שאני בית הכסא דמאיס - ושם מגונה עליו מש"ה מספקא לן בהזמנתו:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
שאני בית הכסא דנפיש זוהמא - תימה בסוף פ"ק דנדרים (דף ז'.) גרס בעי רבינא הזמינו לבית הכסא והזמינו לבית המרחץ מהו אלמא במרחץ נמי מיבעי ליה ויש שמוחקין אותו שם מן הספרים משום הך דהכא ומיהו יש לקיים שם הגיר' והכא ה"פ מאי לאו כי היכי דלא איפשיטא ליה מבית הכסא ה"נ…
- ר"ן על שבת Ran on Shabbos
וכיון דכל הני שמעתתא מוכחי שחכמים חקנו שתהא הדלקת הנר מלאכה אחרונה מי שמדליק את הנר כבר הוא גומר בדעתו שלאחר מלאכה זו לא יעשה שום מלאכה אחרת ואין לך קבול שבת גדול מזה ומאי דקא מייתי ראיה מדתניא בשלהי פרקין [דף לה:] שלישית הדליק המדליק ושוהה כדי לצלות דג קטן…
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
דִּמְתַרְגְּמִינָן: אֱלָהָא מְהֵימְנָא. נראה לי בס"ד קושית התוספות כיון דכתיב וַיִּקְרָא משמע דלקריאת שם נתכוון, מה שאין כן מה שאמר הָאֵל הַנֶּאֱמָן משמע שבח קאמר.
- בניהו על שבת Benayahu on Shabbos
שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילָת, שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו, נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו, וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר, וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם. נראה, רמזו לפי דרכם בתיבת מֵילָת טעם אחר שירדו למצרים ולא לאומה אחרת…
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
שם גופיה אקרי שלום כו'. יש לעיין בזה דגם לפי דברי התוס' שיש לחלק דהכא גבי שלום מוכח דקראו לשם שלום (וכמ"ש פירוש לדבריהם בת"ה)ע"ש מ"מ טעמא איכא בזה כיון דשניהם עושה ה' למה אקרי שמו שלום טפי מנאמן ועוד בכל הכינויים כגון רחום וחנון אמאי לא קאמרינן הכי דהכי נמי…
- חידושי חתם סופר על שבת Chidushei Chatam Sofer on Shabbos
הכא שם גופי' איקרא שלום כ' תוס' מדלא כתיב ה' שלומו פי' אבל בהאל הנאמן דכתיב ה' נאמן בה"י הידיעה מבואר שאינו אלא תואר לשם ולא שם גופא ולחנם נתלבט מהרש"א בזה ע"ש:
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
פרש"י בד"ה הוה נקיט כו' ובימי רב נחמן ב"י נהוג כוותיה בראשית הגז ולא במתנות כו' עכ"ל הוצרך לזה דמשמע ליה דרב נחמן ב"י היה בזמן רב חסדא והרי נהוג היו במתנות דלא כרבי אלעאי וכן מוכח בפרק הזרוע דכולהו אמוראי נהוג היו במתנות גם רב נחמן ב"י גופיה קניס גלימא אבל…
- הגהות מאלפס ישן על שבת Hagahot MeAlfas Yashan on Shabbos
בד"ק היה הגירסא ובקידוש היום ונמחק:
- הגהות יעב"ץ על שבת Haggahot Ya'avetz on Shabbos
גמ' היינו דאמר רב מילתא. נ"ב הך מילתא פירושו כלי מילת. וכן בפ' במה בהמה (נ"ד) שמכבנין אותו למילת. ובסמוך ב"ס מילת:
- המאור הקטן על שבת HaMaor HaKatan on Shabbos
מתני' ולא בשמן שריפה אפליגו בטעמא דמתני' רבה ורב חסדא רבה סבר אין בהדלקת שמן שריפה ביו"ט משום שריפת קדשים שלא נאסרה שריפת קדשים ביו"ט אלא מפני שאין בה צורך יו"ט אבל הדלקה שיש בה צורך יום טוב אין בה משום שריפת קדשים ביו"ט והא דתנן מעשה ושאלו את ר"ט עליה ועל…
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
ברש"י ד"ה ומלי ליה כוחלא וכו' וכן לשונו בגמ' כצ"ל:
…and 6 more meforshim, listed on the sefer page.