בניהו על שבת י

שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילָת, שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו, נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו, וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר, וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם. נראה, רמזו לפי דרכם בתיבת מֵילָת טעם אחר שירדו למצרים ולא לאומה אחרת, והיינו כדי להוציא ממצרים יניקה גדולה שהיה להם מן אותיות 'מי' דשם אֱלֹהִ ים , שהוא סוד ת"ל גבורות [ה' פעמים אֱלֹהִים [86] עולים ת"ל 430], ויניקה גדולה זו היתה אצל מצרים דוקא, וזה נרמז בתיבת מֵילָת שהוא 'מי לת' רוצה לומר 'מי' של אֱלֹהִ ים שהוא סוד 'תל' גבורות.