ראש השנה לג.

וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתוֹ בֵּין בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת וּבֵין בְּדָבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם לֹא תַעֲשֶׂה מִשּׁוּם שְׁבוּת מַגָּלָא לֹא תַעֲשֶׂה סַכִּינָא

הַשְׁתָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת אָמְרַתְּ לָא לֹא תַעֲשֶׂה מִיבַּעְיָא זוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי

אֲבָל אִם רָצָה לִיתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם אוֹ יַיִן יִתֵּן מַיִם אוֹ יַיִן אֵין מֵי רַגְלַיִם לָא

מַתְנִיתִין מַנִּי אַבָּא שָׁאוּל הִיא דְּתַנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַיִם אוֹ יַיִן מוּתָּר כְּדֵי לְצַחְצְחוֹ מֵי רַגְלַיִם אָסוּר מִפְּנֵי הַכָּבוֹד

אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקוֹעַ הָא נָשִׁים מְעַכְּבִין וְהָתַנְיָא אֵין מְעַכְּבִין לֹא אֶת הַנָּשִׁים וְלֹא אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקוֹעַ בְּיוֹם טוֹב אֲמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי יְהוּדָה הָא רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן

דְּתַנְיָא דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים נָשִׁים סוֹמְכוֹת רְשׁוּת

אֲבָל מִתְעַסְּקִין בָּהֶם עַד שֶׁיִּלְמְדוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי מִתְעַסְּקִין בָּהֶן עַד שֶׁיִּלְמְדוּ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת וְאֵין מְעַכְּבִין הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקוֹעַ בְּשַׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב

הָא גוּפָא קַשְׁיָא אָמְרַתְּ מִתְעַסְּקִין בָּהֶן עַד שֶׁיִּלְמְדוּ וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת אַלְמָא לְכַתְּחִלָּה אָמְרִינַן תִּקְעוּ וַהֲדַר תָּנָא אֵין מְעַכְּבִין עִכּוּבָא הוּא דְּלָא מְעַכְּבִין הָא לְכַתְּחִלָּה לָא אָמְרִינַן תִּקְעוּ

לָא קַשְׁיָא כָּאן