חדושי הלכות על ראש השנה לג.

בפרש"י בד"ה הא נשים כו' וכי תקעי איכא בל תוסיף עכ"ל לא ידענא מאי בל תוסיף שייך הכא דלא שייך למימר בל תוסיף אלא בעושה המצוה ומוסיף עליה אבל הל"ל וכי תקעי הוה איסורא דרבנן דבשלא במקום מצוה איכא איסורא דרבנן בתקיעה כדמוכח בר"פ ודומיא דהכא דמוקמינן לה כר' יהודה דאמר אין בנות ישראל סומכות היינו משום איסור עבודה בקדשים כדמוכח בפרק אין דורשין ולא משום בל תוסיף:

תוס' בד"ה הא רבי יהודה כו' מעיקרא אמרי מ"ד הלכה כר' יהודה כו' עכ"ל ר"ל הלכה כר' יהודה דסומא פטור מן המצות אבל בהא דנשים סומכות רשות ודאי הלכה כר' יוסי והפטור מן המצוה מותר לעשותה ודו"ק:

בא"ד דאסרינן בפ"ק דתמורה מדכתיב את ה' אלהיך תירא כו' עכ"ל לאו מהאי קרא מייתינן ליה התם אלא מדכתיב ליראה את השם הנכבד והאי קרא את ה' אלהיך תירא דרשינן ליה בדוכתא אחריתא לרבות ת"ח ודו"ק:

בא"ד ומיהו בירושלמי כו' שר"ל שלא ראה מאורות כו' ואינו סומא עכ"ל דהשתא ליכא לדיוקי אבל ראה ונסתמא דפורס דלרבותא נקט שלא ראה מאורות מימיו אף על גב שאינו סומא וק"ל:

בד"ה תניא נמי כו' לכתחלה אמרינן תקעו והדר תני כו' וגירסא אחרת שכתוב בספרים מוכחא כפירוש זה כו' כצ"ל ר"ל שלפרש"י קשה לפי גירסא זו דודאי באיסור דרבנן אין בית דין מצווין להפריש קטן שלא הגיע לחינוך ואמאי קאמר מעכבין וק"ל:

בא"ד ולא דמי לשאר איסורים וכמו שפי' מוכח בריש ערכין דההיא דמעכבין כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל ההיא דמעכבין האי לישנא דאין מעכבין דקתני בסיפא ועוד י"ל כמשמעו לפי גירסא אחרת דההיא דמדיוקא דאין מעכבין ביו"ט הא בשבת מעכבין וק"ל: