נדרים מח.
Nedarim 48a · נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →וַאֲסוּרִים בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל כְּגוֹן הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר כְּגוֹן הָרְחָבָה וְהַמֶּרְחָץ וּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַתֵּיבָה וְהַסְּפָרִים וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט מָה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לַכּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת לַהֶדְיוֹט צָרִיךְ לְזַכּוֹת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְזַכּוֹת לֹא דִּבְּרוּ בְּנָשִׂיא אֶלָּא בַּהֹוֶה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתּוֹב שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶן עַל יְדֵיהֶן
גְּמָ' אַמַּאי מִיתְּסַר אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָכִי קָתָנֵי וּמָה תַּקָּנָתָן יִכְתְּבוּ חֶלְקָן לַנָּשִׂיא
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט וּמָה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לַהֶדְיוֹט הַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת וְהַכּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט צָרִיךְ לְזַכּוֹת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִים לְזַכּוֹת לֹא דִּבְּרוּ בְּנָשִׂיא אֶלָּא בַּהֹוֶה
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לְזַכּוֹת שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶן עַל יְדֵיהֶן תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַנְשֵׁי גָלִיל קַנְטְרָנִין הָיוּ וְהָיוּ נוֹדְרִין הֲנָאָה זֶה מִזֶּה עָמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם וְכָתְבוּ חֶלְקֵיהֶן לַנָּשִׂיא
מַתְנִי' הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה וְהַלָּה מוּתָּר בָּהּ מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד בְּבֵית חוֹרוֹן שֶׁהָיָה אָבִיו נוֹדֵר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִים הִינָּן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בִּסְעוּדָה
אָמַר אִם שֶׁלִּי הֵם הֲרֵי הֵם מוּקְדָּשִׁין לַשָּׁמַיִם אָמַר לוֹ נָתַתִּי לְךָ אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמַיִם אָמַר לוֹ נָתַתָּ לִי אֶת שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךְ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִתְרַצִּין זֶה לָזֶה וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ אָמְרוּ חֲכָמִים כׇּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ תְּהֵא מְקוּדֶּשֶׁת אֵינָהּ מַתָּנָה
גְּמָ' מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי וְאִם הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִילָּתוֹ אָסוּר וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּבֵית חוֹרוֹן בְּאֶחָד דַּהֲוָה סוֹפוֹ מוֹכִיחַ עַל תְּחִילָּתוֹ
אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר לֵיהּ וְהִינָּן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא אֲבָל אָמַר לֵיהּ שֶׁיְּהוּ לְפָנֶיךָ שֶׁיָּבֹא אַבָּא מִדַּעְתְּךָ הוּא דְּאָמַר לֵיהּ
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִין לַהּ אָמַר רָבָא לָא תֵּימָא טַעְמָא דְּאָמַר לֵיהּ וְהִינָּן לְפָנֶיךָ הוּא דְּאָסוּר אֲבָל אֲמַר לֵיהּ הֵן לְפָנֶיךָ שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל מוּתָּר אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר לֵיהּ הֵן לְפָנֶיךָ יָבֹא אַבָּא וְיֹאכַל אָסוּר מַאי טַעְמָא סְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו
Meforshim on this daf
- רש"י על נדרים Rashi on Nedarim
בדבר של אותה העיר - דשל שניהן הן:
- תוספות על נדרים Tosafos on Nedarim
בדברים של אותה העיר - שהם דרים בה שהן (מפני) שותפין וזה אסור מפני חלקו של זה:
- רשב״א על נדרים Rashba on Nedarim
מתניתין: אמרו חכמים כל מתנה שאינה שאם הקדישה תהא מקודשת, אינה מתנה. ירושלמי: ר' ירמיה בעי, מעתה אין אדם נותן מתנה לחברו על מנת שלא יקדישנה לשמים, (היינו) [כיני – לפי הירושלמי] מתניתין, כל מתנה שהוא כמתנת בית חורון שהיתה בהערמה, שאינו, שאם הקדישה תהא מקודשת…
- ריטב"א על נדרים Ritva on Nedarim
איזהו דבר של עולי בבל כגון הר הבית והעזרות והבאר שבאמצע הדרך. שהיו שותין ממנו עולי רגלים. ואיזהו דבר של אותה העיר כגון הרחבה והמרחץ ובית הכנסת והתיבה שנותנין עליה ס"ת והספרים פי' שכל אלו של בני העיר הם ורשאים למכרם כדאיתא בפרק בני העיר [דף כו.]:
- ר"ן על נדרים Ran on Nedarim
ואסורין בדבר של אותה העיר - שהם דרים בה מפני שאין לאנשי עיר אחרת חלק בהן שהם יכולין למכרן ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר והוו להו כשותפין שאוסרין זה על זה:
- חידושי חתם סופר על נדרים Chidushei Chatam Sofer on Nedarim
גמרא והכותב חלקו לנשיא. כל מה ששייך לסוגיא זו כתבתי לעיל ריש פרקין ע"ש:
- חדושי הלכות על נדרים Chidushei Halachot on Nedarim
גמרא והינן כו' נ"ב ס"א ואינן:
- פירוש הרא"ש על נדרים Commentary of the Rosh on Nedarim
והבאר שבאמצע הדרך. שבין בבל לארץ ישראל ומצאוהו עולי גולה:
- הלכות הרמב"ן על נדרים Hilkhot HaRamban on Nedarim
הנודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל נותן לו לאחר לשום מתנה והלה מותר בה ומעשה בבית חירון באחד שהיה אביו מודר הימנו הנאה והיה משיא את בנו ואמר לחבירו הרי חצר וסעודה נתונין לך במתנה ואינן לפניך אלא שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה א"ל אם שלי הן הרי הן מוקדשין לשמים א"ל…
- רש"ש על נדרים Rashash on Nedarim
במשנה שהכותב לנשיא א"צ לזכות. עתוי"ט שכתב הטעם דזה אין לך מגדר מילתא גדול מזה כו'. ותמוה דהרי יש תקנה דיזכה לנשיא או לאחר. ועוד דמשום חששא שמא יעבור על נדרו תקנו דיעבור בודאי וכעין זה הקשה הש"א בתשו' ד' בסופה. ולעד"נ דלפמש"כ התוספות בבכורות (יח ב) ד"ה אקנויי…
- שערי תורת בבל על נדרים Sha'arei Torat Bavel on Nedarim
(מח א משנה) לא דברו בנשיא אלא בהוה. —נראה שבזמן המשנה והתלמוד היה מנהג, שכל מי שלא היה יכול מפני איזה טעם או סיבה שהיא שיהיו לו נכסים על שמו היה מקנה נכסים, שכבר היו לו או אלו שהיה רוצה לקנות, על שם הנשיא שבא"י או על שם ראש הגולה בבבל (עי' ב"ק קב ב), מפני…
- שיטה מקובצת על נדרים Shita Mekubbetzet on Nedarim
ובית הכנסת אף על פי שייחדוהו לתפלה לא פקע רשותו ממנו וכגון שהמודרים או אבותיהם מורישיהם נתנו חלקם בהם אבל איניש מעלמא שלא היה לו ולא למורישיו חלק אינם יכולין לאוסרו.