נדרים יב:

וְהָא תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים הִיא

אֵימָא כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה אָסוּר

אֲבָל תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה מַאי מוּתָּר לִיתְנֵי לַחְמֵי תוֹדָה וְכׇל שֶׁכֵּן תְּרוּמָתוֹ הָא קָא מַשְׁמַע לַן תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה תְּרוּמָתוֹ הִיא

וְאִי בָּעֵית אֵימָא תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה נָמֵי קוֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים הוּא כְּגוֹן דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישָׁה

וְכִי הָא דְּאָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן בְּאַרְבַּע חַלּוֹת יָצָא וְהָכְתִיב אַרְבָּעִים לְמִצְוָה

וְהָא בָּעֵי לְמִשְׁקַל תְּרוּמָה וְכִי תֵּימָא דְּשָׁקֵיל חֲדָא רִיפְתָּא עַל כּוּלַּהּ וְהָתְנַן אֶחָד מִכׇּל קׇרְבָּן שֶׁלֹּא יִטּוֹל מִקׇּרְבָּן עַל חֲבֵירוֹ וְכִי תֵּימָא דְּשָׁקֵיל פְּרוּסָה מִכׇּל חַד וְחַד וְהָתְנַן אֶחָד שֶׁלֹּא יִטּוֹל פְּרוּסָה

אֶלָּא דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישָׁה דְּשָׁקֵיל חֲדָא מֵחָמֵץ וַחֲדָא מִן חַלּוֹת וַחֲדָא מִן רְקִיקִים וַחֲדָא מִן רְבוּכָה

לֵימָא כְּתַנָּאֵי הֲרֵי עָלַי כִּבְכוֹר רַבִּי יַעֲקֹב אוֹסֵר וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר

הֵיכִי דָמֵי אִי נֵימָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים מַאי טַעְמָא דְמַאן דְּשָׁרֵי וְאִי לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָסַר אֶלָּא לָאו