נדרים יב.

וְהָא נוֹתָר וּפִיגּוּל לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים הוּא

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן בְּנוֹתָר שֶׁל עוֹלָה אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן לִיתְנֵי בִּבְשַׂר עוֹלָה

לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר לָא מִיבַּעְיָא בְּשַׂר עוֹלָה דְּאָסוּר דְּהָא בְּקׇרְבָּן קָא מַתְפֵּיס נוֹתָר וּפִיגּוּל דְּעוֹלָה אִיצְטְרִיכָא

סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כְּאִיסּוּר נוֹתָר כְּאִיסּוּר פִּיגּוּל וְהָוֵה לֵיהּ כְּמַתְפֵּיס בְּדָבָר הָאָסוּר וְלָא מִיתְּסַר קָא מַשְׁמַע לַן

מֵיתִיבִי אֵיזֶהוּ אִיסָּר הָאָמוּר בְּתוֹרָה אָמַר הֲרֵינִי שֶׁלֹּא אוֹכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ רַבּוֹ כַּיּוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם כַּיּוֹם שֶׁרָאִיתִי יְרוּשָׁלַיִם בְּחוּרְבָּנָהּ וְאָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁנָּדוּר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם

הֵיכִי דָּמֵי לָאו כְּגוֹן דְּקָאֵי בְּחַד בְּשַׁבָּא דְּמִית בֵּיהּ אֲבוּהּ וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא טוּבָא חַד בְּשַׁבָּא דְּהֶיתֵּרָא וְקָתָנֵי אָסוּר שְׁמַע מִינַּהּ בְּעִיקָּר הוּא מַתְפֵּיס

דִּשְׁמוּאֵל הָכִי אִיתְּמַר אָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁנָּדוּר וּבָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֵילָךְ

אָמַר רָבִינָא תָּא שְׁמַע כְּחַלַּת אַהֲרֹן וְכִתְרוּמָתוֹ מוּתָּר הָא כִּתְרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה אָסוּר