נדרים יא:

תַּנְיָא חוּלִּין הַחוּלִּין כְּחוּלִּין בֵּין שֶׁאוֹכַל לָךְ וּבֵין שֶׁלֹּא אוֹכַל לָךְ מוּתָּר לַחוּלִּין שֶׁאוֹכַל לָךְ אָסוּר לַחוּלִּין לֹא אוֹכַל לָךְ מוּתָּר

רֵישָׁא מַנִּי רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּלֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין

אֵימָא סֵיפָא לַחוּלִּין לֹא אוֹכַל לָךְ מוּתָּר וְהָתְנַן לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר וְקַשְׁיָא לַן הָא לֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לְקׇרְבָּן יְהֵא לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ הָכָא נָמֵי הָכִי קָאָמַר לֵיהּ לָא חוּלִּין לֶיהֱוֵי לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ

הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא דְּלֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא בְּקׇרְבָּן

רַב אָשֵׁי אָמַר הָא דְאָמַר לַחוּלִּין וְהָא דְּאָמַר לָא לְחוּלִּין דְּמַשְׁמַע לָא לֶיהֱוֵי חוּלִּין אֶלָּא כְּקׇרְבָּן

טָהוֹר וְטָמֵא נוֹתָר וּפִיגּוּל אָסוּר בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא הֲרֵי עָלַי כִּבְשַׂר זִבְחֵי שְׁלָמִים לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים מַהוּ

אִי דְּקָאָמַר בְּהָדֵין לִישָּׁנָא בְּהֶיתֵּרָא קָא מַתְפֵּיס אֶלָּא כְּגוֹן דְּמַחֵית בְּשַׂר זִבְחֵי שְׁלָמִים וּמַחֵית דְּהֶיתֵּרָא גַּבֵּיהּ וְאָמַר זֶה כָּזֶה מַאי בְּעִיקָּרוֹ קָא מַתְפֵּיס אוֹ בְּהֶיתֵּרָא קָא מַתְפֵּיס

אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע נוֹתָר וּפִיגּוּל