רש"ש על נדרים יא:

ר"ן ד"ה וא"ר אבא. ולמאן דגריס בלא ו' א"ש טפי כו' ה"נ נימא לחלין יהא כו'. כצ"ל:

ר"ן ד"ה דמחית. ומחית דהתירא גביה. כצ"ל:

ר"ן ד"ה בעיקרו קא מתפיס. תו אקשינן והא איכא נמי חזה ושוק כו'. כאן י"ל דאיירי דמחית רק הבשר הנאכל לבעלים לבד. והקושיא אינה אלא על הא דאמר אי דקאמר בהדין לישנא דהיינו הרי עלי כבשר זבחי שלמים כו':

בסה"ד וה"ט נמי דמתפיס בחלת אהרן כו'. עי' לשונו לקמן רפ"ב ד"ה כחלת אהרן (ובדף יד) ד"ה מתבעי: