עבודה זרה סו:
Avodah Zarah 66b · עבודה זרה · free full Hebrew text
Open in the reader →רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמָא חַמְרָא חַלָּא וְהָוֵה לֵיהּ מִין בְּמִינוֹ וְכׇל מִין בְּמִינוֹ בְּמַשֶּׁהוּ
רָבָא אָמַר בְּנוֹתֵן טַעַם רֵיחֵיהּ חַלָּא וְטַעְמָא חַמְרָא חַמְרָא וְהָוֵה לֵיהּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וְכׇל מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם
הַאי בַּת תִּיהָא גּוֹי בִּדְיִשְׂרָאֵל שַׁפִּיר דָּמֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְגוֹי אַבָּיֵי אָמַר אָסוּר רָבָא אָמַר מוּתָּר אַבָּיֵי אָמַר אָסוּר רֵיחָא מִילְּתָא הִיא רָבָא אָמַר מוּתָּר רֵיחָא לָאו מִילְּתָא הִיא
אָמַר רָבָא מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּרֵיחָא וְלָא כְּלוּם הוּא דִּתְנַן תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְּכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת הַפַּת מוּתֶּרֶת לְפִי שֶׁאֵין טַעַם כַּמּוֹן אֶלָּא רֵיחָא כַּמּוֹן וְאַבַּיֵּי שָׁאנֵי הָתָם דְּמִיקְלָא אִיסּוּרֵיהּ
אָמַר רַב מָרִי כְּתַנָּאֵי הָרוֹדֶה פַּת חַמָּה וּנְתָנָהּ עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּשֶׁל חִיטִּין וְאוֹסֵר בְּשֶׁל שְׂעוֹרִים מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׂעוֹרִים שׁוֹאֲבוֹת מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר רֵיחָא מִילְּתָא הִיא וּמָר סָבַר רֵיחָא וְלָא כְּלוּם הוּא
לְרָבָא וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא לְאַבָּיֵי מִי לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא
אָמַר לָךְ אַבָּיֵי לָאו מִי אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּפַת חַמָּה וְחָבִית פְּתוּחָה
Meforshim on this daf
- רש"י על עבודה זרה Rashi on Avodah Zarah
ריחיה חלא - יין זה סמוך לעירובו היה ריחיה חלא וטעמיה חמרא ובתר ריחיה אזלינן וכשנתערבו הוה ליה מין במינו:
- תוספות על עבודה זרה Tosafos on Avodah Zarah
בת תיהא - פ"ה נוקבין נקב במגופת חבית להריח מיהו לשון בת קשה ופר"ח שיש קנה שקוע תוך החבית ובולט חוץ ומניחין לתוך קנה קטן כמין דד ומריחין דרך אותו דד ומש"ה נקט בת וגם יש ליישב פרש"י שבתוך אותו נקב שנקבו במגופה נותנין קנה קטן ומריחין דרך אותו קנה ומש"ה קרי לה בת:
- רשב״א על עבודה זרה Rashba on Avodah Zarah
אמר אביי ריחיה חלא וטעמא חמרא חלא וכו'. ואף על גב דאביי אזיל לעיל בתר טעמא, שאני הכא דאשתני ריחיה (משום האי) [דהאי] חמרא, וכיון דאשתני ריחיה חשבינן ליה כאלו אשתני טעמיה, אבל התם לא אשתני בגויה כלל. ורבא סבר ריחיה חלא וטעמא חמרא, חמרא מיקרי, וטעמיה ושמיה חמרא…
- ריטב"א על עבודה זרה Ritva on Avodah Zarah
אביי אמר במשהו ריחיה חלא וטעמיה חמרא חלא. פירוש ולא חיישינן לטעמא ורבא סבר ריחיה חלה וטעמי חמרא חמרא.
- חידושי רמב"ן על עבודה זרה Chiddushei Ramban on Avodah Zarah
אביי אמר אסור רבא אמר מותר. פי' ואע"ג דאיפשר וקמכוין הוא מותר דריחא לאו מלתא היא ואע"ג דאמרי' בפ' כל שעה הנאה הבאה לו לאדם בע"כ באיפשר וקא מיכוין דכ"ע ל"פ דאסיר התם בקטרת דלריחא עביד אבל הכא לאו לריחא עביד אלא בהכי פליגי אביי סבר ריחא כל איסורין כטעמא הוא…
- חידושי חתם סופר על עבודה זרה Chidushei Chatam Sofer on Avodah Zarah
ריחי' חלא וטעמא חמרא חלא וכו' לפענ"ד בפשיטות דזה גופי' פלוגתייהו בריחא מילתא דכיון דס"ל לאביי ריחא מילתא ואלו הי' אפשר לקלוט הריח הזה בפיו או בחוטמו הי' אסור ע"כ הוא עצמו נקרא חלא לענין קידוש ובהמ"ז משא"כ לרבא ולפ"ז מוכח מזה דלאביי ריחא מילתא אפי' מעורב בדבר…
- חדושי הלכות על עבודה זרה Chidushei Halachot on Avodah Zarah
בד"ה אביי אמר אסור כו' וטעמא דרבא דלא חשיב ליה כשותה לפי שהריח נכנס בגופו ומזיקו כו' עכ"ל משמע מדבריהם דאי לאו משום דמזיקו רבא נמי הוה חשיב ליה כשותה וקשה דאם כן מאי פריך ליה רבא לאביי מהך דכמון של תרומה תקשי ליה לנפשיה דליחשב כשותה כיון דלא מזיקו ומאי פריך…
- גליון הש"ס על עבודה זרה Gilyon HaShas on Avodah Zarah
גמ' וטעמא חמרא הלא. קשה לי דמה בכך דנקרא חלא מ"מ להוי כמו חלא דשכרא לאביי דאזל בתר טעמא לא הוי מב"מ וה"נ הא סוף סוף אין טעמן שוין דזה טעמיה חלא וזה טעמיה חמרא וצ"ע גם ק"ל על רבא נהי דלא מקרי חלא מ"מ הא פשוט כיון דקלט ריחא דחלא סופו לעשות חלא לגמרי והוי מין…
- מהר"ם על עבודה זרה Maharam on Avodah Zarah
ד"ה אביי אמר אסור ריחא מלתא וכו' אבל אין לומר דחשבינן ליה נהנה דא"כ מאי פריך מכמון של תרומה וכו'. יש לדקדק דלפי זה דלא דייקי התוס' דלאביי חשבינן ליה כשותה אלא מדפריך ליה רבא מכמון וא"כ יש להקשות אין ה"נ מנא ליה לרבא דטעמא דאביי משום דחשיב ליה כשותה דפריך ליה…
- רש"ש על עבודה זרה Rashash on Avodah Zarah
תד"ה אביי. לפי שהריח נכנס בגופו ומזיקו. כצ"ל וכ"ה במהרש"א וכ"ה הב"ח וכ"ה בתוס' הסמוך לקמן:
- שערי תורת בבל על עבודה זרה Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah
(סו ב תוספות) ד"ה אביי וכו' שלא הסיק ישראל את התנור דא"כ כלה התרומה וכו'. —אין דבריהם מבוררים לי, דנהי דישראל אסור בהנאה של כילוי לכתחילה, מ"מ אם עבר וכילה את התרומה ואפה בהיסקה, ברור הוא שהפת מותרת לכתחילה.