רש"ש על עבודה זרה סו:

תד"ה אביי. לפי שהריח נכנס בגופו ומזיקו. כצ"ל וכ"ה במהרש"א וכ"ה הב"ח וכ"ה בתוס' הסמוך לקמן:

תד"ה רבא. ולענין ריחא דהתם דהלכה כרב כו'. כצ"ל:

בא"ד אם השמנונית האיסור על המרדה כו' מיהו כשאינה ב"י מותר כו'. משמע דאפי' איסור בעין הטוח ע"פ הכלי נפגם כשאינו ב"י וכבר הביא הר"ן דעה זו בסוף מכלתין ע"ש. וגדולה מזה משמע מלשון רש"י לקמן (סז ב) ד"ה לאו נטל"פ הוא דאפי' תבשיל בעין העומד בקדירה נפגם בלינה. אך לקמן (ר"ד סט) כתבו דשמנונית דאיסור הנדבק בדופני הסכין כו' הוי לשבח אף כשאינו ב"י:

בא"ד וי"ל משום דל"ד דריחא דהתם כו'. כצ"ל:

תד"ה אמר. דתנן תנור כו'. כצ"ל: