יומא נא.

בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר דְּחֻלִּין עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ וְאֵין יוֹצְאִין לְחוּלִּין לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד אֶלָּא שֵׁם זֶבַח לָא קָתָנֵי

וּמַאי שְׁנָא תְּמוּרָה שֵׁם תְּמוּרָה אַחַת הִיא זֶבַח אִיכָּא בְּכוֹר וְאִיכָּא מַעֲשֵׂר

וּלְרַב שֵׁשֶׁת אַדְּמוֹקֵים לַהּ בְּאֵילוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לוֹקְמַהּ בְּפֶסַח דְּדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה דְּקׇרְבַּן יָחִיד הוּא קָסָבַר אֵין שׁוֹחֲטִין הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד

וְנוֹקְמֵיהּ בְּפֶסַח שֵׁנִי מִי דָּחֵי טוּמְאָה

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא וְתַנָּא מַאי שְׁנָא פֶּסַח דְּקָרֵי לֵיהּ קׇרְבַּן יָחִיד וּמַאי שְׁנָא חֲגִיגָה דְּקָרֵי לַהּ קׇרְבַּן צִיבּוּר אִי מִשּׁוּם דְּאָתֵי בְּכִנּוּפְיָא פֶּסַח נָמֵי אָתֵי בְּכִנּוּפְיָא אִיכָּא פֶּסַח שֵׁנִי דְּלָא אָתֵי בְּכִנּוּפְיָא

אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן יְהֵא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה אֲמַר לֵיהּ אִין כְּמַאן דְּאָמַר דָּחֵי דְּתַנְיָא פֶּסַח שֵׁנִי דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא אָמַר לָךְ מִפְּנֵי טוּמְאָה דְּחִיתוֹ וְיֵעָשֶׂה בְּטוּמְאָה

וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ אָמַר קְרָא כְּכׇל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה הַתּוֹרָה הֶחְזִירָה עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ בְּטׇהֳרָה לֹא זָכָה יַעֲשֶׂנּוּ בְּטוּמְאָה