רש"ש על יומא נא.

גמרא קסבר א"ש הפסח עה"י. ק"ל דז"פ דרשאי יחיד להקדישו לפסח אלא שאחר כך קודם שחיטה צריך להמנות עליו עוד אחד. וא"כ קודם שהמנהו הרי הוא עדיין יחיד עליו ועושה תמורה וי"ל:

תד"ה דוחה. אבל יש פירוש בפסחים שמוגה בהם כו'. כצ"ל:

בסה"ד (ע"ב) נפקא לו מככל חוקת כו' דאי מככל כו'. כצ"ל: