יבמות מט.

מַתְנִי' אֵיזֶהוּ מַמְזֵר כׇּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְּלֹא יָבֹא דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר כֹּל שֶׁחַיָּיבִים עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי מָצָאתִי מְגִלַּת יוּחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם וְכָתוּב בָּהּ אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ לְקַיֵּים דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ

אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ גֵּרְשָׁהּ וּמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ חָלַץ לָהּ וּמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ

גְּמָ' מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דִּכְתִיב לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו כָּנָף שֶׁרָאָה אָבִיו לֹא יְגַלֶּה

וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר בַּאֲנוּסַת אָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר דְּהָוְיָא לַהּ חַיָּיבֵי לָאוִין

וּסְמִיךְ לֵיהּ לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' אַלְמָא מֵהָנֵי הָוֵי מַמְזֵר

וּלְרַבִּי סִימַאי דִּמְרַבֵּה שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין דְּלָאו דִּשְׁאֵר וּלְרַבִּי יְשֵׁבָב דִּמְרַבֵּה אֲפִילּוּ חַיָּיבֵי עֲשֵׂה

נָפְקָא לְהוּ מִוְּלֹא

וְשִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר דְּהָוְיָא לַהּ חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת וּסְמִיךְ לֵיהּ לֹא יָבֹא מַמְזֵר אַלְמָא מֵחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת הָוֵי מַמְזֵר

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לֹא יְגַלֶּה לֹא יִקַּח (וְלֹא יְגַלֶּה) לְמָה לִי אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר מִלֹּא יִקַּח עַד לֹא יְגַלֶּה הָוֵי מַמְזֵר טְפֵי לָא הָוֵי מַמְזֵר

אָמַר אַבָּיֵי הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה