חכמת שלמה על יבמות מט.

גמ' לכתוב רחמנא לא יגלה לא יקח למה לי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דכתיב כו' לא יגלה הס"ד ואח"כ מ"ה ורבי יהודה כרבנן:

בד"ה סבר לה כרבנן כו' על האנוסה הס"ד:

תוס' בד"ה שמעון התימני כו' דאין למדין הלכה מפי התלמוד כו'. נ"ב בפ' יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"א) ופי' רשב"ם בפי' השני אין למדין הלכה שנאמרה בתוך המשנה או בתוך הברייתא כי אם בגמ' וכן פי' הערוך כו':

בא"ד דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כו'. נ"ב ותימה גדולה בעיני הא מסקינן לעיל דבין בפנויה בין בא"א הולד כשר אלמא לאו טעמא משום דאין ממזר מחייבי לאוין הוא אלא משום דילפינן מאשת אב דלא תפסי קדושין לדידה ולאחריני תפסי כו' לאפוקי עובד כוכבים ועבד כו' וה"ה לר"ע מאנוסת אביו וטעמא משום דאפקרה רחמנא לזרעיה דאין לו חייס כמ"ש התוס' בריש כתובות ובכמה דוכתי וכן הביא הסמ"ג א"כ מנלן דלא קי"ל כר"ע ונראה דאין מביאין התוס' ראיה דאין הלכה כר"ע דמתני' אלא דלא קי"ל כר"ע אליבא דרבי סימאי דסבר דמרבינן חייבי לאוין מולא יבא אף בלא לאו דשאר אלמא דלא מקיש לא לא"א ולא לאנוסת אביו א"כ ממילא דאף מעובד כוכבים ועבד הולד ממזר כמו שפירש ר"י להדיא בהיפוך הדף וכן פירשו התוס' בפ' עשרה יוחסין אהא דקאמר סבר כר"ע דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר והקשו התוס' מנלן דסבר ר"ע הכי ופירשו דדוקא לפי מה דמרבינן לר"ע אף שאר לאוין בלא שאר שהולד ממזר הוא דאמרינן דסבר ר"ע עובד כוכבים ועבד כו' הולד ממזר אלמא מוכח להדיא דהאי ראיה אינה אלא דלא קי"ל כר"ע דמרבי כל שאר לאוין אף בלא שאר וכשם דתלמודא לא קי"ל כהאי ר"ע ה"ה דלא קי"ל נמי כר"ע דשאר ובפרט מאחר דאית להו אינך ראייות דאף בלאוין דשאר לא קי"ל כר"ע ובלאו הכי צ"ל דלא מייתי ראיה אלא לאוין בלא שאר דהא עובד כוכבים ועבד אין להם שאר ודו"ק:

בד"ה הכל מודים כו' אישות ואליבא כו' כצ"ל: