תענית כ:
Taanis 20b (Taanit 20b) · תענית · free full Hebrew text
Open in the reader →נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְכוֹעָר בְּיוֹתֵר אָמַר לוֹ שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וְלֹא הֶחְזִיר לוֹ אָמַר לוֹ רֵיקָה כַּמָּה מְכוֹעָר אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמָּא כׇּל בְּנֵי עִירֶךָ מְכוֹעָרִין כְּמוֹתְךָ אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ אֶלָּא לֵךְ וֶאֱמוֹר לָאוּמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי כַּמָּה מְכוֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ כֵּיוָן שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא יָרַד מִן הַחֲמוֹר וְנִשְׁתַּטַּח לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ נַעֲנֵיתִי לְךָ מְחוֹל לִי אָמַר לוֹ אֵינִי מוֹחֵל לְךָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לָאוּמָּן שֶׁעֲשָׂאַנִי וֶאֱמוֹר לוֹ כַּמָּה מְכוֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ
הָיָה מְטַיֵּיל אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ יָצְאוּ בְּנֵי עִירוֹ לִקְרָאתוֹ וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי רַבִּי מוֹרִי מוֹרִי אָמַר לָהֶם לְמִי אַתֶּם קוֹרִין רַבִּי רַבִּי אָמְרוּ לוֹ לְזֶה שֶׁמְּטַיֵּיל אַחֲרֶיךָ אָמַר לָהֶם אִם זֶה רַבִּי אַל יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה אָמַר לָהֶם כָּךְ וְכָךְ עָשָׂה לִי אָמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵּן מְחוֹל לוֹ שֶׁאָדָם גָּדוֹל בְּתוֹרָה הוּא
אָמַר לָהֶם בִּשְׁבִילְכֶם הֲרֵינִי מוֹחֵל לוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן מִיָּד נִכְנַס רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְדָרַשׁ לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כְּאֶרֶז וּלְפִיכָךְ זָכָה קָנֶה לִיטּוֹל הֵימֶנּוּ קוּלְמוֹס לִכְתּוֹב בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת
וְכֵן עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפּוֹלֶת כּוּ' תָּנוּ רַבָּנַן מַפּוֹלֶת שֶׁאָמְרוּ בְּרִיאוֹת וְלֹא רְעוּעוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִיפּוֹל וְלֹא הָרְאוּיוֹת לִיפּוֹל
הֵי נִיהוּ בְּרִיאוֹת הֵי נִיהוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִיפּוֹל הֵי נִיהוּ רְעוּעוֹת הֵי נִיהוּ רְאוּיוֹת לִיפּוֹל לָא צְרִיכָא דִּנְפַלוּ מֵחֲמַת גּוּבְהַיְיהוּ אִי נָמֵי דְּקָיְימָן אַגּוּדָּא דְנַהֲרָא
כִּי הַהִיא אֲשִׁיתָא רְעִיעֲתָא דַּהֲוַאי בִּנְהַרְדְּעָא דְּלָא הֲוָה חָלֵיף רַב וּשְׁמוּאֵל תּוּתַהּ אַף עַל גַּב דְּקַיְימָא בְּאַתְרַהּ תְּלֵיסַר שְׁנִין יוֹמָא חַד אִיקְּלַע רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְהָתָם אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב נֵיתֵי מָר נַקֵּיף אֲמַר לֵיהּ לָא צְרִיכְנָא הָאִידָּנָא דְּאִיכָּא רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה בַּהֲדַן דִּנְפִישָׁ[א] זְכוּתֵיהּ וְלָא מִסְתְּפֵינָא
רַב הוּנָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא חַמְרָא בְּהָהוּא בֵּיתָא רְעִיעָא וּבְעָא לְפַנּוֹיֵיהּ עַיְּילֵיהּ לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְהָתָם מַשְׁכֵיהּ בִּשְׁמַעְתָּא עַד דְּפַנְּיֵיהּ בָּתַר דִּנְפַק נְפַל בֵּיתָא אַרְגֵּישׁ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אִיקְּפַד
סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי לְעוֹלָם אַל יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם סַכָּנָה וְיֹאמַר עוֹשִׂין לִי נֵס שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר עוֹשִׂין לוֹ נֵס מְנַכִּין לוֹ מִזְּכִיּוֹתָיו אָמַר רַב חָנָן מַאי קְרָא דִּכְתִיב קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכׇּל הָאֱמֶת
מַאי הֲוָה עוֹבָדֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה כִּי הָא דְּאִתְּמַר שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים אָמַר לָהֶם מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי וְלֹא צָעַדְתִּי בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנִּי
וְלֹא הִרְהַרְתִּי בִּמְבוֹאוֹת הַמְטוּנָּפוֹת וְלֹא הָלַכְתִּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִילִּין וְלֹא יָשַׁנְתִּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לֹא שֵׁינַת קֶבַע וְלֹא שֵׁינַת עֲרַאי וְלֹא שַׂשְׂתִּי בְּתַקָּלַת חֲבֵרַי וְלֹא קָרָאתִי לַחֲבֵירִי בַּהֲכִינָתוֹ וְאָמְרִי לַהּ בַּחֲנִיכָתוֹ
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַפְרָם בַּר פָּפָּא לֵימָא לַן מָר מֵהָנֵי מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא דַּהֲוָה עָבֵיד רַב הוּנָא אֲמַר לֵיהּ בְּיַנְקוּתֵיהּ לָא דְּכִירְנָא בְּסֵיבוּתֵיהּ דְּכִירְנָא דְּכֹל יוֹמָא דְעֵיבָא הֲווֹ מַפְּקִין לֵיהּ בְּגוּהַרְקָא דְּדַהֲבָא וְסָיַיר לַהּ לְכוּלַּהּ מָתָא וְכֹל אֲשִׁיתָא דַּהֲווֹת רְעִיעֲתָא הֲוָה סָתַר לַהּ אִי אֶפְשָׁר לְמָרַהּ בָּנֵי לַהּ וְאִי לָא אֶפְשָׁר בָּנֵי לַהּ אִיהוּ מִדִּידֵיהּ
וְכֹל פַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא הֲוָה מְשַׁדַּר שְׁלוּחָא לְשׁוּקָא וְכֹל יַרְקָא דַּהֲוָה פָּיֵישׁ לְהוּ לְגִינָּאֵי זַבֵּין לֵיהּ וְשָׁדֵי לֵיהּ לְנַהֲרָא וְלִיתְּבֵיהּ לַעֲנִיִּים זִמְנִין דְּסָמְכָא דַּעְתַּיְיהוּ וְלָא אָתוּ לְמִיזְבַּן וְלִשְׁדְּיֵיהּ לִבְהֵמָה קָסָבַר מַאֲכַל אָדָם אֵין מַאֲכִילִין לִבְהֵמָה
וְלָא לִיזְבְּנֵיהּ כְּלָל נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא
כִּי הֲוָה לֵיהּ מִילְּתָא דְאָסוּתָא הֲוָה מָלֵי כּוּזָא (דְמַיָּא) [מִינֵּיהּ] וְתָלֵי לֵיהּ בְּסִיפָּא דְבֵיתָא וְאָמַר כׇּל דְּבָעֵי לֵיתֵי וְלִישְׁקוֹל וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מִילְּתָא דְשִׁיבְתָּא הֲוָה גְּמִיר וַהֲוָה מַנַּח כּוּזָא דְמַיָּא וְדָלֵי לֵיהּ וְאָמַר כׇּל דִּצְרִיךְ לֵיתֵי וְלֵיעוּל דְּלָא לִסְתַּכַּן
כִּי הֲוָה כָּרֵךְ רִיפְתָּא הֲוָה פָּתַח לְבָבֵיהּ וְאָמַר כׇּל מַאן דִּצְרִיךְ לֵיתֵי וְלֵיכוֹל אָמַר רָבָא כּוּלְּהוּ מָצֵינָא מְקַיַּימְנָא לְבַר מֵהָא דְּלָא מָצֵינָא לְמִיעְבַּד
Meforshim on this daf
- רש"י על תענית Rashi on Taanis
נזדמן לו אדם – יש ספרים שכתוב בהן אליהו זכור לטוב והוא נתכוון להוכיחו שלא ירגיל בדבר:
- תוספות על תענית Tosafos on Taanis
נזדמן לו אדם אחד שהוא מכוער ביותר. במסכת דרך ארץ מפרש דאותו אדם היינו אליהו ולטוב נתכוין כדי שלא ירגיל בדבר:
- ריטב"א על תענית Ritva on Taanis
וכן עיר שיש עליה דבר או מפולת כת׳ הרמב״ם ז״ל על המפולת כיצד הרי שרבתה העיר מפולת כותלים בריאים שאין עומדים בצד הנהר הרי זו צרה ומתענין ומתריעים עליה וכן על הרעש ועל הרוחות שהן מפילין את הבנין מתענין ומתריעין ע״כ ולא נתן הרב שיעור למפולת אלא שאמר הרי שרבתה…
- בן יהוידע על תענית Ben Yehoyada on Taanis
אָמַר לוֹ: רֵיקָה, כַּמָּה מְכֹעָר אוֹתוֹ הָאִישׁ, שֶׁמָּא כָּל בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִין כְּמוֹתְךָ. נראה ודאי דאין כונת רבי אלעזר על צורתו אלא על הנהגתו ודרך ארץ שלו מפני שנראה לו שהוא אדם פחות ובאותו מקום נוהגין שלא יתן הקטן שלום לגדול ואם יתן הרי זה מבזה…
- בניהו על תענית Benayahu on Taanis
מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי. ואף על גב דקאמר לעיל הרגיש רב אדא בר אהבה ואקפד, הראה קפדנות מבחוץ אבל בקרבו שהוא תוך גופו לא הקפיד כלל! וכאן אמר בְּתוֹךְ בֵּיתִי רוצה לומר בתוך גופי שהגוף נקרא בית בקהלת (קהלת יב, ג) . אי נמי מה שאמר אקפד אינו…
- חידושי אגדות על תענית Chidushei Agadot on Taanis
ע"ב א"ל ריקה כמה מכוער כו'. מה שקראו ריקה אפשר שהיה נדמה לו כנכרי מבני כוש לפי שהיה מכוער ושחור ביותר וז"ש לו
- חידושי הלכות על תענית Chidushei Halachot on Taanis
גמרא ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ס"ת תפילין ומזוזות כו' כצ"ל:
- גבורת ארי על תענית Gevurat Ari on Taanis
ולא הרהרתי במבואות המטונפות בפ"ד דמגילה מייתי לה ופירש שם רשב"א בחידושיו מסתברא לי דהוה סבירא ליה כרבי יוחנן דשרי והיינו רבותיה. ביאור דבריו דאמר ר"י בפרק מי שמתו (דף כ"ד) הי' מהלך במבואות המטונפות מניח ידו על פיו וקורא ק"ש ואפילו למאן דאמר התם דאסור אפילו…
- גליון הש"ס על תענית Gilyon HaShas on Taanis
גמ' קסבר מאכל אדם אין מאכילים לבהמה. מג"א סימן קעא ס"ק א:
- הגהות יעב"ץ על תענית Haggahot Ya'avetz on Taanis
א"ל שלום עליך רבי ולא החזיר לו. נ"ב יש לדונו לזכות כי מאחר שהיה מכוער ביותר חייש דלמא שד הוא ואסור לתת לו שלום כדאי׳ פ"ק דמגילה (ג א) ושלום אע״ג דאקרי קב"ה (שנת י:) לא שם שמים מקרי (לכן לא שייך כאן מש"ש במגילה גמירי דלא מפקי ש"ש לבטלה):
- פתח עינים על תענית Petach Einayim on Taanis
בריאות ולא רעועות וכו'. גאון. והא דתנן עיר המוציאה ת"ק רגלי בלא ספיקא אנשים בלבד ולא נשים ותנוקות ולא נמי זקנים ששבתו מן המלאכות דהול"ל עיר שיש בה ת"ק אדם והא דקאמר המוציאה יוצאי צבא וה"ק המוציאה למלחמה כדאמרינן עכ"ל פי' הגאונים כ"י. ובירושלמי אמרו בתים שאמרו…
- רבינו חננאל על תענית Rabbeinu Chananel on Taanis
ת"ר מעשה בר' שמעון בן אלעזר שפגע באחד ואמר כמה מכוער כלי זה שמא כל בני עירך מכוערים כמותך. כיון שידע שחטא התחיל לבקש מחילה. נפק ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.