סוטה יג.
Sotah 13a · סוטה · free full Hebrew text
Open in the reader →וְאוֹמֶרֶת עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְכֵיוָן שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה נִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ אוֹר עָמַד אָבִיהָ וּנְשָׁקָהּ עַל רֹאשָׁהּ אָמַר לָהּ בִּתִּי נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתִיךְ וְכֵיוָן שֶׁהִטִּילוּהוּ לַיְאוֹר עָמַד אָבִיהָ וּטְפָחָהּ עַל רֹאשָׁהּ אָמַר לָהּ בִּתִּי הֵיכָן נְבוּאָתִיךְ וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ לֵידַע מָה יְהֵא בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ
יוֹסֵף זָכָה וְכוּ' מַאי שְׁנָא מֵעִיקָּרָא דִּכְתִיב וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כׇּל עַבְדֵי פַּרְעֹה וְגוֹ' וַהֲדַר וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו וּמַאי שְׁנָא לְבַסּוֹף דִּכְתִיב וַיָּשׇׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וַהֲדַר וְכׇל הָעוֹלִים אִתּוֹ לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּתְּחִילָּה עַד שֶׁלֹּא רָאוּ בִּכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא נָהֲגוּ בָּהֶן כָּבוֹד וּלְבַסּוֹף שֶׁרָאוּ בִּכְבוֹדָן נָהֲגוּ בָּהֶן כָּבוֹד
דִּכְתִיב וַיָּבֹאוּ עַד גּוֹרֶן הָאָטָד וְכִי גוֹרֶן יֵשׁ לוֹ לָאָטָד אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מְלַמֵּד שֶׁהִקִּיפוּהוּ כְּתָרִים לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּגוֹרֶן זֶה שֶׁמַּקִּיפִים לוֹ אָטָד שֶׁבָּאוּ בְּנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה
תָּנָא כּוּלָּם לַמִּלְחָמָה בָּאוּ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כִּתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף תָּלוּי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נָטְלוּ כּוּלָּן כִּתְרֵיהֶן וּתְלָאוּם בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב תָּנָא שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְּתָרִים נִתְלוּ בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב
וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד תָּנָא אֲפִילּוּ סוּסִים וַאֲפִילּוּ חֲמוֹרִים
(מֵאֵילּוּ מֵאֵילּוּ) כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲתָא עֵשָׂו קָא מְעַכֵּב אָמַר לָהֶן מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק קִרְיַת אַרְבַּע אַרְבַּע זוּגוֹת הָיוּ אָדָם וְחַוָּה אַבְרָהָם וְשָׂרָה יִצְחָק וְרִבְקָה יַעֲקֹב וְלֵאָה אִיהוּ קַבְרַהּ לְלֵאֶה בְּדִידֵיהּ וְהַאי דְּפָיֵישׁ דִּידִי הוּא
אֲמַרוּ לֵיהּ זַבֵּינְתֵּהּ אֲמַר לְהוּ נְהִי דְּזַבֵּינִי בְּכֵירוּתָא פְּשִׁיטוּתָא מִי זַבֵּינִי אֲמַרוּ לֵיהּ אִין דִּכְתִיב בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אֵין כִּירָה אֶלָּא לְשׁוֹן מְכִירָה שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לִמְכִירָה כִּירָה
אֲמַר לְהוּ הַבוּ לִי אִיגַּרְתָּא אֲמַרוּ לֵיהּ אִיגַּרְתָּא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם הִיא וּמַאן נֵיזִיל נֵיזִיל נַפְתָּלִי דְּקַלִּיל כִּי אַיָּילְתָּא דִּכְתִיב נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אַל תִּקְרֵי אִמְרֵי שָׁפֶר אֶלָּא אִמְרֵי סֵפֶר
חוּשִׁים בְּרֵיהּ דְּדָן תַּמָּן הֲוָה וְיַקִּירָן לֵיהּ אוּדְנֵיהּ אֲמַר לְהוּ מַאי הַאי וְאָמְרוּ לֵיהּ קָא מְעַכֵּב הַאי עַד דְּאָתֵי נַפְתָּלִי מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם אֲמַר לְהוּ וְעַד דְּאָתֵי נַפְתָּלִי מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם יְהֵא אֲבִי אַבָּא מוּטָל בְּבִזָּיוֹן שְׁקַל קוּלְפָא מַחְיֵיהּ אַרֵישֵׁיהּ נָתְרָן עֵינֵיהּ וּנְפַלוּ אַכַּרְעָא דְיַעֲקֹב פַּתְחִינְהוּ יַעֲקֹב לְעֵינֵיהּ וְאַחֵיךְ וְהַיְינוּ דִּכְתִיב יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתָהּ שֶׁל רִבְקָה דִּכְתִיב לָמָּה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד וְאַף עַל גַּב דְּמִיתָתָן לֹא בְּיוֹם אֶחָד הֲוַאי קְבוּרָתָן מִיהָא בְּיוֹם אֶחָד הֲוַאי
וְאִי לָא [אִי]עֲסַק בֵּיהּ יוֹסֵף אֶחָיו לָא הֲווֹ מִעַסְּקִי בֵּיהּ וְהָכְתִיב וַיִּשְׂאוּ אוֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן אָמְרוּ הַנִּיחוּ לוֹ כְּבוֹדוֹ בִּמְלָכִים יוֹתֵר מִבְּהֶדְיוֹטוֹת
מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף כּוּ' תָּנוּ רַבָּנַן בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל כּוּלָּן נִתְעַסְּקוּ בַּבִּיזָּה וְהוּא נִתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת שֶׁנֶּאֱמַר חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וְגוֹ'
וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר אָמְרוּ סֶרַח בַּת אָשֵׁר נִשְׁתַּיְּירָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר הָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָהּ אָמַר לָהּ כְּלוּם אַתְּ יוֹדַעַת הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר אָמְרָה לוֹ אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת עָשׂוּ לוֹ מִצְרִים וּקְבָעוּהוּ בְּנִילוּס הַנָּהָר כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מֵימָיו הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל שְׂפַת נִילוּס אָמַר לוֹ יוֹסֵף יוֹסֵף הִגִּיעַ הָעֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם וְהִגִּיעָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ מוּטָב אִם לָאו הֲרֵי אָנוּ מְנוּקִּין מִשְּׁבוּעָתֶךָ מִיָּד צָף אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף
וְאַל תִּתְמַהּ הֵיאַךְ בַּרְזֶל צָף שֶׁהֲרֵי כְּתִיב וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וְגוֹ' אֲהָהּ אֲדוֹנִי וְהוּא שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַמָּקוֹם וַיִּקְצׇב עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר וּמָה אֱלִישָׁע תַּלְמִידוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ וְאֵלִיָּהוּ תַּלְמִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה צָף בַּרְזֶל מִפָּנָיו מִפְּנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּקַבַּרְנִיט שֶׁל מְלָכִים הָיָה קָבוּר הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל קַבַּרְנִיט שֶׁל מְלָכִים אָמַר יוֹסֵף הִגִּיעַ עֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם וְהִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ מוּטָב וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ מְנוּקִּין מִשְּׁבוּעָתֶךָ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעְזַע אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף נְטָלוֹ מֹשֶׁה וֶהֱבִיאוֹ אֶצְלוֹ
וְכׇל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ אֶחָד שֶׁל מֵת וְאֶחָד שֶׁל שְׁכִינָה מְהַלְּכִין זֶה עִם זֶה וְהָיוּ עוֹבְרִין וְשָׁבִין אוֹמְרִים מָה טִיבָן שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ אָמְרוּ אֶחָד שֶׁל מֵת וְאֶחָד שֶׁל שְׁכִינָה וְכִי מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מֵת לְהַלֵּךְ עִם שְׁכִינָה אָמְרוּ
Meforshim on this daf
- רש"י על סוטה Rashi on Sotah
מאי שנא מעיקרא - דאקדמינהו למצרים מקמי אחי יוסף ומאי שנא לבסוף דכתיב הוא ואחיו והדר וכל העולים אתו:
- תוספות על סוטה Tosafos on Sotah
סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור - תימה והלא מכיר ויאיר בן מנשה נולדו בימי יעקב והיו מבאי הארץ למה לא שאלם משה והם היו מבני בניו של יוסף י"ל שסוד הגאולה נמסר לסרח כדאיתא בפירקי ר"א (פרק מח) וכיון שבא משה הלכו זקני ישראל אצלה לפי שכבר נכשלו על ידי בני אפרים שיצאו…
- בן יהוידע על סוטה Ben Yehoyada on Sotah
וְכֵיוָן שֶׁהִטִּילוּהוּ לַיְּאוֹר, עָמַד אָבִיהָ וּטְפָחָהּ עַל רֹאשָׁהּ (שמות ב, ד) . נראה לי בס"ד טעם לטיפוח על ראשה לעת עתה כי ידוע מה שכתב הרב מהר"ן [מורינו הרב נתן נטע] שפירא ז"ל דמ־ם סתומה רומזת לזמן הגלות וביציאת מצרים נפתח מן הצד ונעשית מ־ם פתוחה…
- חידושי אגדות על סוטה Chidushei Agadot on Sotah
גמ' עמד אביה ונשקה על ראשה כו' עמד אביה וטפחה כו'. אע"ג דנתאמתה לו נבואתה כשראה הבית כולה אורה אח"כ כשהושלך ליאור נתייאש אביו ממנו אבל בספר שורש ישי כתב שהיה בנוסחת גמרא שלו עמדה אמה וטפחה לה על ראשה וכ"ה בש"ר דאביה ג"כ בטח ברחמי אל וסמך על נבואת בתו ע"ש ומ"מ…
- חדושי הלכות על סוטה Chidushei Halachot on Sotah
גמ' עמד אביה ונשקה על ראשה כו' עמד אביה וטפחה כו'. אע"ג דנתאמתה לו " נבואתה כשראה הבית כולה אורה אח"כ כשהושלך ליאור נתייאש אביו ממנו אבל בספר שורש ישי כתב שהיה בנוסחת גמרא שלו עמדה אמה וטפחה לה על ראשה וכ"ה בש"ר דאביה ג"כ בטח ברחמי אל וסמך על נבואת בתו ע"ש…
- חכמת שלמה על סוטה Chokhmat Shlomo on Sotah
רש"י בד"ה שלשים כו' וא"ת קרח נמנה כו'. נ"ב פירוש ולא יהיו אלא ל"ד בין הכל וק"ל:
- מראית העין על סוטה Marit HaAyin on Sotah
שקל קולפא מחייה ארישיה וכו'. התוספות בגיטין דף נ"ה כתבו דבספרי אמרו ידיו רב לו בשעה שהרג עשו ושמא לא מת בהכאת דן ובא יהודה והשלים להורגו. ואני בעניי כתבתי בראש דוד פרשת וישב דטפי עדיף לומר דהירושלמי שהביאו התוספות שם והספרי ס"ל כשוחר טוב ע"ש ובשם הגדולים ח"ב…
- פתח עינים על סוטה Petach Einayim on Sotah
תנא שלשים וששה כתרים וכו' י"ב נשיאים דישמעאל וי"ד דאלופי בני עשו הכתובים בסדר וישלח ומבני קטורה זמרן ויקשן מדן ומדין ישבק ושוח הרי ששה ויקשן ילד את שבא ואת דדן ושבא ודדן תלו כתר אביהם ומדן הוריש כתרו לה' בניו חנוך ועיפה ועפר ואבידע ואלךעה הרי ה' כתרים הרי י'…
- רש"ש על סוטה Rashash on Sotah
גמרא (ברה"ע) עתידה אמי כו'. לעיל (יא ב):
- שיטה מקובצת על סוטה Shita Mekubetzet on Sotah
שלשים וששה כתרים וכו'. פירש רש"י שנים עשר נשיאים דישמעאל ועשרים ושלשה אלופים נמנו לעשו. וקשיא לי דלא מצינו לעשו אלא ארבעה עשר אלופים שנמנו מבניו. מאי דעתיך לממני הנך אלופים שבסוף פרשת וישלח אלוף תמנע אלוף עלוה וגו' והלא רש"י פירש בפירוש החומש ואלה שמות אלופי…
- תוספות שאנץ על סוטה Tosafot Shantz on Sotah
תאנא ל"ו כתרים נתלו בארונו של יעקב י"ב נשיאים דישמעאל וי"ד דאלופי בני עשו הכתובים בסדר וישלח. ומבני קטורה זמרן ויקשן מדן ומדין ישבק ושוח הרי ששה ויקשן ילד את שבא ואת דדן. ושבא תלה כתרו של אביו. ומדין הוריש כתרו לה' בניו. חנוך ועיפה ועפר ואבידע ואלדעה הרי ה'…