שבת יג:
Shabbos 13b (Shabbat 13b) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →וְשִׁימֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַרְבֵּה מִפְּנֵי מָה מֵת בַּחֲצִי יָמָיו וְלֹא הָיָה אָדָם מַחְזִירָהּ דָּבָר פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֶצְלָהּ וְהָיְתָה מְסִיחָה כׇּל אוֹתוֹ מְאוֹרָע וְאָמַרְתִּי לָהּ בִּתִּי בִּימֵי נִדּוּתֵךְ מַה הוּא אֶצְלֵךְ אָמְרָה לִי חַס וְשָׁלוֹם אֲפִילּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה לֹא נָגַע [בִּי] בִּימֵי לִבּוּנִיךָ מַהוּ אֶצְלֵךְ אָכַל עִמִּי וְשָׁתָה עִמִּי וְיָשַׁן עִמִּי בְּקֵירוּב בָּשָׂר וְלֹא עָלְתָה דַּעְתּוֹ עַל דָּבָר אַחֵר וְאָמַרְתִּי לָהּ בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ שֶׁלֹּא נָשָׂא פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר מִטָּה חֲדָא הֲוַאי בְּמַעְרְבָא אָמְרִי אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף סִינָר מַפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵינָהּ
מַתְנִי' וְאֵלּוּ מִן הַהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלִיַּית חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה בֶּן גָּרוֹן שֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר דְּבָרִים גָּזְרוּ בּוֹ בַּיּוֹם
גְּמָ' אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף אֵלּוּ תְּנַן אוֹ וְאֵלּוּ תְּנַן וְאֵלּוּ תְּנַן הָנֵי דַּאֲמַרַן אוֹ אֵלּוּ תְּנַן דְּבָעֵינַן לְמֵימַר קַמַּן תָּא שְׁמַע אֵין פּוֹלִין לְאוֹר הַנֵּר וְאֵין קוֹרִין לְאוֹר הַנֵּר וְאֵלּוּ מִן הַהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלִיַּית חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה בֶּן גָּרוֹן שְׁמַע מִינַּהּ וְאֵלּוּ תְּנַן שְׁמַע מִינַּהּ
תָּנוּ רַבָּנַן מִי כָּתַב מְגִילַּת תַּעֲנִית אָמְרוּ חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַף אָנוּ מְחַבְּבִין אֶת הַצָּרוֹת אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה שֶׁאִם בָּאנוּ לִכְתּוֹב אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִין דָּבָר אַחֵר אֵין שׁוֹטֶה נִפְגָּע דָּבָר אַחֵר אֵין בְּשַׂר הַמֵּת מַרְגִּישׁ בָּאִיזְמֵל אִינִי וְהָאָמַר רַב יִצְחָק קָשָׁה רִימָּה לַמֵּת כְּמַחַט בַּבָּשָׂר הַחַי שֶׁנֶּאֱמַר אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל אֵימָא אֵין בָּשָׂר הַמֵּת שֶׁבַּחַי מַרְגִּישׁ בָּאִיזְמֵל
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב וַחֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִגְנַז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה מֶה עָשָׂה הֶעֱלוּ לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן וְיָשַׁב בַּעֲלִיָּיה וּדְרָשָׁן
וּשְׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר גָּזְרוּ מַאי נִינְהוּ שְׁמֹנָה עָשָׂר דָּבָר דִּתְנַן אֵלּוּ פּוֹסְלִין אֶת הַתְּרוּמָה הָאוֹכֵל אוֹכֶל רִאשׁוֹן וְהָאוֹכֵל אוֹכֶל שֵׁנִי וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין וְהַבָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין וְהַסֵּפֶר וְהַיָּדַיִם וְהַטְּבוּל יוֹם וְהָאוֹכְלִים וְהַכֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין מַאן תְּנָא הָאוֹכֵל אוֹכֶל רִאשׁוֹן וְהָאוֹכֵל אוֹכֶל שֵׁנִי מִפְסָל פָּסְלִי טַמּוֹיֵי
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
ושימש תלמידי חכמים - להסבירו סתומות המשנה וטעמיה והוא הנקרא תלמוד:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
בימי לבוניך מהו אצלך - לא משום שיש לחלק בין נדות לליבון דהא אמר ר"ע בפרק במה אשה יוצאה (לקמן שבת דף סד:) הרי היא בנדתה עד שתבא במים אלא לפי שידע אליהו שכך היה המעשה (כתובות דף סא. ושם) גבי שמואל מחלפא ליה דביתהו בידא דשמאלא היינו בימי ליבונה אין נראה כדפירשתי…
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
בימי לבוניך מהו אצלך אמרה לו אכל עמי ושתה עמי וישן עמי בקירוב בשר אבל לא עלה על לבו לדבר אחר. יש מקשים ואותו תלמיד ששנה הרבה ושימש תלמידי חכמים הרבה במה היה טועה, וכי לא היה יודע שאינה טהורה עד שתטבול ותספור, והא כתיב (ויקרא טו, כח) וספרה לה שבעת ימים ואחר…
- ר"ן על שבת Ran on Shabbos
חש בראשו חששא בעלמא מיחוש קל:
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ, שֶׁלֹּא נָשָׂא פָּנִים לַתּוֹרָה. נראה לי בס"ד הא דנקיט לשון זה ולא אמר שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה? והוא כי ידוע דתורה שבעל פה שהיא המסורת שקבלו רבותינו ז"ל נקראת פָּנִים לַתּוֹרָה שבכתב, ולכן אמרו על תורה שבעל פה שבעים פנים…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת שבת Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Shabbos
תוס' ד"ה והשותה כו' ואי תני משקין ה"א דווקא משקין דחמירי. תימא דהא קושית תוס' לא הוי דהאוכל אוכל ראשון הוא מיותר דנלמוד ממשקין, דזה אינו מתורץ בתירוצם, דהא נהי דממשקין לא גמירי, הא מ"מ נלמוד מאוכל אוכל שני, והא דקתני לה דהו"א דטמויי נמי מטמא לה, אלא ע"כ…
- חידושי רמב"ן על שבת Chiddushei Ramban on Shabbos
בימי לבונך מהו אצלך. פי' הי' יודע אבא אליהו שטעה אותו תלמיד בכך לפיכך שאל (לו) [לה] כן אבל לא מפני שיהא שום קולא בימי לבון מבימי נדות ונראה שזה הליבון הוא לאחר שתיקן רבי שאם ראתה יום א' או ב' וג' שיהא מונה ששה [נ"א - שבעה] והם, ומאחר שהשלימה שבעה ימים מתחלת…
- חידושי אגדות על שבת Chidushei Agadot on Shabbos
בתי בימי נדותך מה כו' התחיל לשואלה בעבירה התלויה בה שהיא מרגילתו בכך וע"כ מת קודם זמנו במיתת כרת כדין בועל נדה וכן בימי ליבוניך דהוי בכלל בנדת טומאתה מרבויא דקרא דתהיה בנדתה כפירש"י והיינו שלא נשא פנים לתורה לדרוש מריבויא איסורא דבימי ליבון ודו"ק:
- חידושי חתם סופר על שבת Chidushei Chatam Sofer on Shabbos
חנניה בן חזקי' שהיו מחבבים הצרות. וי"ל דכתיב על אילת השחר ואחז"ל במס' יומא מה שחר סוף הלילה אף אסתר סוף הנסים ופריך הא איכא חנוכה ומשני ניתן לכתוב קא אמינא משמע מזה דאין לכתוב נס שאחר אסתר וכבר הרגישו תוס' והקשו ממגילת תענית ותי' בדוחק. והנה לולי תי' הש"ס…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
בד"ה בימי ליבוניך כו' ור"ת פי' שהיו רגילין לטבול ב' טבילות כו' עכ"ל. נראה דלפי' ר"ת יש לקיים פרש"י ור"ח מילתא דשמואל היינו בימי ליבונה וכן הוא מפורש בתוס' פ' אע"פ אבל מדברי הרא"ש פ' אע"פ נראה דאף לפי' ר"ת אין נראה פירש"י ור"ח ואפשר דאף שיש לחלק בזמנם בין נדות…
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
רש"י בד"ה מחבבין כו' והנס תביב עליהן כו'. נ"ב ומ"מ קשה דהל"ל מחבבין את הנסים וצ"ל דהכי פירושו שמחבבין את הצרות ומקבלים עליהם יסורים באהבה ומצדיקין הדין עליהן שראוין לכך ומתוך זה כשהש"י עושה נס ומוותר להן חביב עליהן הנס לאפוקי מי שבועט ביסורים וק"ל:
- הגהות חוות יאיר על שבת Hagahot Chavot Yair on Shabbos
עי' רי"ף סוף סנהדרין:
…and 7 more meforshim, listed on the sefer page.