חידושי חתם סופר על שבת יג

חנניה בן חזקי' שהיו מחבבים הצרות. וי"ל דכתיב על אילת השחר ואחז"ל במס' יומא מה שחר סוף הלילה אף אסתר סוף הנסים ופריך הא איכא חנוכה ומשני ניתן לכתוב קא אמינא משמע מזה דאין לכתוב נס שאחר אסתר וכבר הרגישו תוס' והקשו ממגילת תענית ותי' בדוחק. והנה לולי תי' הש"ס הייתי אומר דכל הצרות המה לטובת ישראל לחבר אהבת התורה בלבנו נתתי נס ליראיך להתנוסס מפני קושט סלה וכתיב בכל צרתם לו צר והיינו מחבבים הצרות בעצמם המה מחבבים כי הם צורך גדול אך כל זה אחר שקבלנו התורה ברצון בימי אחשורוש אבל מעיקרא כשהיתה באונס בודאי לא היו צרות חביבים עליהם לא הן ולא שכרן והיינו אסתר סוף כל הנסים כשחר שהוא סוף הלילה והולך ואור עד נכון היום ה"נ הולך ואור ואין כאן צרה אלא הכל בחבה ואהבה ואם נפרש כן אין ראוי' שתהי' אסתר סוף שניתן לכתוב אלא כותב והולך והיינו חנני' בן חזקי' וסיעתו שהי' מחבבים הצרות הוא התחיל לכתוב מג"ת כי אע"ג שכבר היה נס חנוכה קודם לו זמן רב מ"מ לא כתבוהו בספר משום דכתיב אילת השחר אבל הוא שחיבב הצרות פירש אילת השחר על חיבוב הצרות ע"כ מותר לכתוב מג"ת: