תהילים עד
Tehillim 74 (Psalms 74) · תהילים · free full Hebrew text
Open in the reader →מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר־צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃
הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כָּל־הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ׃
שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת׃
יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסֲבָךְ־עֵץ קַרְדֻּמּוֹת׃
ועת [וְעַתָּה] פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן׃
שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן־שְׁמֶךָ׃
אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל־מוֹעֲדֵי־אֵל בָּאָרֶץ׃
אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין־עוֹד נָבִיא וְלֹא־אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד־מָה׃
עַד־מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח׃
לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חוקך [חֵיקְךָ] כַלֵּה׃
וֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל־הַמָּיִם׃
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים׃
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃
לְךָ יוֹם אַף־לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃
זְכָר־זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף יְהוָה וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ׃
אַל־תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח׃
הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃
אַל־יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃
קוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי־נָבָל כָּל־הַיּוֹם׃
Meforshim on this section
- רש"י על תהילים Rashi on Tehillim
יעשן אפך. כל הכועס נחיריו מוציאין עשן:
- אבן עזרא על תהילים Ibn Ezra on Tehillim
משכיל לאסף למה אלהים זנחת - מלת משכיל תחלת פיוט והנה זה המזמור על אותו הטעם.
- רד"ק על תהילים Radak on Tehillim
משכיל. זה המזמור ידבר על הגלות. ואמר למה אלהים זנחת לנצח. הרחקת אותנו לעולם:
- חומת אנך על תהלים Chomat Anakh on Tehillim
ואלהים מלכי מקדם וכו' . אפשר במשז"ל דליל יציאת מצרים אותה הלילה היתה מאירה כשמש ואפשר לומר דרך דרש דהטעם במה שפירש הרב עמודיה שבעה מש"ה וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' דמהשמש יש להכריע נגד שלשה סברות הכופרים דמהשמש ניכר שיש מניע כמו שהאדם יודע שהולך שיש לו…
- מלבי"ם באור המילות על תהילים Malbim Beur Hamilot on Tehillim
נחלתך. הנחלה מציין הקנין מדור דורים מאבות לבנים, כי הנגאלים היו שלו נחלה מהאבות, והגאולה היא מצד השייכות שיש לו בדבר כנודע, ומלת זכר נמשך לשתים זכור הר ציון:
- מלבי"ם על תהילים Malbim on Tehillim
משכיל לאסף, הוסד על חרבן בהמ"ק, למה ר"ל כי מה שארך הזמן ולא נושענו, יהיה בא' משני פנים, א. אם העזיבה היתה עזיבה עולמית ע"מ שלא לשוב אלינו עוד, עז"א למה אלהים זנחת לנצח, ב. אם עזב רק לזמן עד יכלה כעסו רק שעדן לא נח רוגזו, ועז"א למה יעשן אפך בצאן מרעיתך :
- מאירי על תהלים Meiri on Tehillim
משכיל לאסף. כבר ביארנו במלת משכיל שפירושה מעורר הלבבות והוא נאמר בנבואה על חרבן המקדשות והעדר הנבואות ואורך זה הגלות ואמ׳ למה אלהים זנחת לנצח כלומ׳ שכחת עמך והרחקתם זמן ארוך כל כך כמעט שאין בו קץ ותכלה ו יעשן אפך לדור ודור ר״ל שתחמם כעסך וי״מ אפך כענין חוטם…
- מצודת דוד על תהילים Metzudas Dovid on Tehillim
זנחת לנצח. למה עזבת את ישראל זה זמן רב עד שנראה כאלו כן יהיה לעולם יעשן. למה יעשן אפך בישראל שהמה הצאן שאתה רועם:
- מצודת ציון על תהילים Metzudas Tzion on Tehillim
זנחת. עזבת כמו זנח ה׳ מזבחו (איכה ב):
- מנחת שי על תהלים Minchat Shai on Tehillim
בסבך עץ. בקמץ חטוף ובמדויקים הבי"ת במאריך והסמ"ך בשוא לבד וכן הוא לב"א ובקצת ספרים הסמ"ך בשוא ופתח כמנהג קריאתם במלת סבכי היער (ישעיהו י׳:ל״ד) ובכיוצא והעולם נוהגים לקרות בסבך בשוא נח כמו יקטל עני יתמך דברי תכשכן עליו ודומיהם כמו שכתבתי במאמר המאריך:
- רוממות אל על תהילים Romemot El on Tehillim
משכיל לאסף כו' הנה אסף ברוח קדשו ידע מאז את כל אשר נעשה בחרבן ב"ה ובשבי ישראל בידי אדונים קשה ומאז השכיל ויתחנן לפני המלך ה' על צרותינו ועל פדיון נפשנו ועל חרבן ביתנו ויאמר למה אלהים כו' ולבא אל הענין נזכיר מאמרם ז"ל באיכה רבתי שאמרו כי בעת חרבן בית ראשון…
- תורה תמימה על תהילים Torah Temimah on Tehillim
שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ: אזל שדריה לטיטוס הרשע ואמר אי אלהימו צור חסיו בו זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא וכסבור הרג את עצמו שנאמר…