מנחת שי על תהלים עד

בסבך עץ. בקמץ חטוף ובמדויקים הבי"ת במאריך והסמ"ך בשוא לבד וכן הוא לב"א ובקצת ספרים הסמ"ך בשוא ופתח כמנהג קריאתם במלת סבכי היער (ישעיהו י׳:ל״ד) ובכיוצא והעולם נוהגים לקרות בסבך בשוא נח כמו יקטל עני יתמך דברי תכשכן עליו ודומיהם כמו שכתבתי במאמר המאריך:

ועת. ועתה קרי:

וכילפות. הפ"א דגושה ובמקצת ספרים וכלפות בלא יו"ד בשרשים כתוב שהיו"ד לחשך:

יהלמון. הה"א נחטף פתח בכל המדוייקים:

שלחו באש. קלה הלמ"ד וכ"כ ר' יונה בספר הרקמה וכמוהו רבים קלים מהדגש כמ"ש ביחזקאל מ' וכמ"ש רד"ק במכלול דף ע"ד. ובמסורת שופטים א' שלחו ד' דגשין והתם חשיב להו ואזיל וכל דסמיכי לאש דכוותייהו דגשין בר מן א' רפי שלחו באש מקדשך ומטעין ביה:

משכן שמך. המ"ם במאריך במדוייקים ומכאן ראיה שאין מאריך בזה מניע השוא הבא אחריו:

תרף, ה'. יש פסיק אחר חרף כדי להרחיק לשון חירוף מהשם:

יהללו שמך. כן הוא בס"ס:

עולה תמיד. במדוייקים חסר וא"ו: