מצודת ציון על תהילים עד

זנחת. עזבת כמו זנח ה׳ מזבחו (איכה ב):

יעשן. הוא ענין כעס כי ע״י חמום הכעס נראה יוצא מהנחירים כמו עשן ואמר בלשון הנופל באדם כדי לשבר את האוזן:

פעמיך. הרגלים שפוסעין בהן וכן פעמי דלים (ישעיה כ״ו):

למשואות. ענין חושך:

שאגו. צעקו:

מועדך. מל׳ וועד ואסיפה:

בסבך. הענף נקרא סבך ע״ש שמסתבכים ונאחזים זה בזה כמו נאחז בסבך (בראשית כ״ב):

קרדמות. גרזנים:

פתוחיה. ענינו החתירה והחקיקה של צורות ודקלים כמו פתוחי חותם (שמות כ״ח):

בכשיל וכילפות. שמות כלים עשוים לשבר בהם אבנים:

יהלומון. ענין הכאה ושבירה כמו יהלמני צדיק (לקמן קמ״א):

שלחו. ענין הצתה והבערה:

חללו. מל׳ חולין:

נינם. ענין שררה כמו ינון שמו (לעיל ע״ב):

עד מה. עד מתי וכן עד מה ה׳ תאנף לנצח (לקמן ע״ט):

ינאץ. ענין בזיון:

כלה. ר״ל מנע:

פוררת. ענינו הרצוץ לחתיכות רבות כמו פור התפוררה ארץ (ישעיהו כ״ד:י״ט) תנינים. תנים שם דג גדול שבים פרעה נקרא תנים כמ״ש בו התנים הגדול הרובץ וכו׳ (יחזקאל כ״ט:ג׳) ולכן יקראו המצרים תנינים:

רצצת. ענין שבירה לחתיכות:

לויתן. זה פרעה כי התנין הגדול הוא לויתן כמ״ש את התנינים הגדולים (בראשית א) והוא הלויתן ובת זוגו:

לציים. מל׳ ציה ושממה:

הובשת. מל׳ יבש:

איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד):

הכינות. מל׳ כן ובסיס:

הצבת. העמדת:

קיץ. ימות החמה:

וחורף. ימות הגשמים:

נאצו. ענין בזיון:

לחית. ענין עדה וקבוץ וכן חית פלשתים (ש״ב כג):

תורך. מל׳ תור והיא כנסת ישראל והמשילה לתור כמו שהמשילה ליונה כמ״ש יונתי בחגוי הסלע (ש״ה ב):

מחשכי. מל׳ חושך:

נאות. מדור:

מני. כמו מן:

שאון. ענין המיה: