נדה ג:
Niddah 3b · נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְמִרְמֵי חָבִית וּמִקְוֶה וּמָבוֹי לְהַאיְךְ לִישָּׁנָא אִיכָּא לְמִרְמִינְהוּ לְהָנֵי לִישָּׁנֵי לֵיכָּא לְמִרְמֵי
וּמַאי אִיכָּא בֵּין הַאי לִישָּׁנָא לְהַאיְךְ לִישָּׁנָא לְאַבָּיֵי אִיכָּא מוֹךְ
תַּנְיָא כִּי הַאי לִישָּׁנָא דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה דָּם מֵעִיקָּרָא הֲוָה אָתֵי אָמַר לוֹ הִלֵּל לְשַׁמַּאי אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּקוּפָּה שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ טְהָרוֹת בְּזָוִית זוֹ וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּזָוִית אַחֶרֶת שֶׁטְּהָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת טְמֵאוֹת אָמַר לוֹ אֲבָל
וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ לָזוֹ יֵשׁ לָהּ שׁוּלַיִם לְזוֹ אֵין לָהּ שׁוּלַיִם
רָבָא אָמַר טַעְמָא דְשַׁמַּאי מִשּׁוּם בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אָמַר לוֹ שַׁמַּאי לְהִלֵּל אִם כֵּן בִּטַּלְתָּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה
וּמַאן דְּתָנֵי הַאי לִישָּׁנָא הָא תַּנְיָא כִּי הַאיְךְ לִישָּׁנָא דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה דָּם מֵעִיקָּרָא הֲוָה אָתֵי הָתָם הִלֵּל הוּא דְּקָטָעֵי הוּא סָבַר טַעְמָא דְּשַׁמַּאי דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה דָּם מֵעִיקָּרָא הֲוָה אָתֵי וְקָא מַקְשֵׁי לֵיהּ קוּפָּה
וְאָמַר לֵיהּ שַׁמַּאי טַעְמָא דִּידִי מִשּׁוּם בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וּלְמַאי דְּקָטָעֵית נָמֵי דְּקָמַקְשֵׁית קוּפָּה לָזוֹ יֵשׁ לָהּ שׁוּלַיִם וּלָזוֹ אֵין לָהּ שׁוּלַיִם
וּלְמַאן דְּתָנֵי הַאי לִישָּׁנָא הָא תַּנְיָא כִּי הַאיְךְ לִישָּׁנָא מִשּׁוּם בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה
הָכִי קָאָמַר לֵיהּ הִלֵּל לְשַׁמַּאי אִין טַעְמָא קָאָמְרַתְּ דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה דָּם מֵעִיקָּרָא הֲוָה אָתֵי וּמִיהוּ עֲשֵׂה סְיָיג לִדְבָרֶיךָ דְּמַאי שְׁנָא מִכׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ דְּעָבְדִינַן סְיָיג
אֲמַר לֵיהּ אִם כֵּן בִּטַּלְתָּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְהִלֵּל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה מִי קָאָמֵינָא לִטְהָרוֹת הוּא דְּקָאָמֵינָא
וְשַׁמַּאי לִטְהָרוֹת נָמֵי לָא דְּאִם כֵּן לִבּוֹ נוֹקְפוֹ וּפוֹרֵשׁ
(שׁוּלַיִם בְּדוּקִין מְכוּסִּין בְּזָוִית סִימָן) אִיתְּמַר קוּפָּה שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ טְהָרוֹת בְּזָוִית זוֹ וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּזָוִית אַחֶרֶת חִזְקִיָּה אָמַר טְהָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת טְהוֹרוֹת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר טְהָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת טְמֵאוֹת וְהָא (בֵּית) שַׁמַּאי וְהִלֵּל מוֹדוּ בְּקוּפָּה דִּטְהָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת טְמֵאוֹת
כִּי מוֹדוּ שַׁמַּאי וְהִלֵּל בְּקוּפָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שׁוּלַיִם כִּי פְּלִיגִי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּקוּפָּה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּלַיִם
אֵין לָהּ שׁוּלַיִם מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֵין לָהּ שׁוּלַיִם וְיֵשׁ לָהּ אוֹגָנִים
וְהָתַנְיָא הַמַּדְלֶה עֲשָׂרָה דְּלָיִים מַיִם בְּזֶה אַחַר זֶה וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּאֶחָד מֵהֶן הוּא טָמֵא וְכוּלָּן טְהוֹרִין וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לָהּ אוֹגָנִים אֲבָל יֵשׁ לָהּ אוֹגָנִים כּוּלָּן טְמֵאִין
לֵימָא חִזְקִיָּה לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי מַיָּא שָׁרְקִי פֵּירֵי לָא שָׁרְקִי
אִי נָמֵי מַיָּא לָא קָפֵיד עֲלַיְיהוּ פֵּירֵי קָפֵיד עֲלַיְיהוּ
וְאִי בָּעֵית אֵימָא כִּי מוֹדוּ שַׁמַּאי וְהִלֵּל בְּקוּפָּה שֶׁאֵינָהּ בְּדוּקָה
Meforshim on this daf
- רש"י על נדה Rashi on Niddah
לאביי איכא מוך - ללישנא דאשה מרגשת אפי' משמשת במוך נמי דיה שעתה וללישנא דמעיקרא הוה אתי משמשת במוך מטמאה למפרע:
- תוספות על נדה Tosafos on Niddah
איכא בינייהו למרמי חבית ומקוה. וא"ת להני טעמי נמי איכא למרמי דהא מודה שמאי בשוטה דלא מרגשת דלמפרע תולין ובמקוה שורפין וכן להלל דלית ליה הני טעמי צריך לשנויי כדמשני דהתם תרתי לריעותא וי"ל דטעמא דהרגשה מהני להלל שלא לטמא ודאי ולשמאי מהני אף בשוטה שלא לטמאותה…
- רשב״א על נדה Rashba on Niddah
אמר לו הלל לשמאי אי אתה מודה בקופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו וכו' אמר לו אבל. ומה הפרש בין זו לזו איכא דמקשה ולהלל מי ניחא, והלא קופה שורפין עליה את התרומה, ומעת לעת שבנדה תולין. וניחא להו, דאף הלל אית ליה דיש הפרש בין קופה לאשה דזו יש לה שולים וזו אין לה…
- ריטב"א על נדה Ritva on Niddah
אי אתה מודה בקופ׳ שנשתמשו וכו׳ עד טמאות. י״מ טמאות ודאי לשעת מציאתו וכדאמר לק׳ גבי נגע באחד בלילה דרבנן מטמאין טומאה ודאי וק״ל דא״כ היאך אמר ליה הלל לשמאי מה הפרש בין זו לזו דהא לדידיה נמי איכא הפרש שבזו שורפין ובמעת לעת תולין ותי׳ דהלל נמי מודה דאשה אין לה…
- חידושי רמב"ן על נדה Chiddushei Ramban on Niddah
מאי איכא בין הנך לישנא להנך לישני. איכא למידק והאיכא שוטה ומשמשת במוך ללישנא קמא כולן לשמאי דיין שעתן ולא ללשונות הללו. וא"ל אה"נ אלא האי טעמא עדיפא ליה. ואפשר לפרש מאי איכא בין האי לישנא להנך לישני כדאמר מ"ט משנינן הני לישני בתראי ולא תפסינן לישנא קמא דאתא…
- חידושי חתם סופר על נדה Chidushei Chatam Sofer on Niddah
מאי איכא בין הך לישני וכו' עי' רמב"ן ורשב"א דה"פ אמאי נאדית מתי' קמא ומשני דמרויח קו' הש"ס מקוה. אמנם באידך קו' מאי איכא בין הך לישני דאם איתא ללישנא דהרגשה נדחקו. ולפע"ד דהא דסמך שמאי על אם איתא או הרגשה היינו בצירוף בטול פ"ו דאל"ה הוה עביד סייג וא"כ היה ק'…
- חידושי הלכות על מסכת נדה Chidushei Halachot on Niddah
פרש"י בד"ה סייג וכו' וה"ה דמצי למפרך כו' הלל קטעי כו' וקא"ל שמאי טעמא דידי משום העמד אשה על חזקתה כו' עכ"ל לטעמא דמרגשת ודאי ניחא דלא קשה מקופה דלא שייך בה מרגשת כמו שכתבתי לעיל ולטעמא דהעמד אשה על חזקתה צריך לומר דמיירי בקופה שאינה בדוקה אבל אשה בדוקה היא…
- חכמת שלמה על נדה Chokhmat Shlomo on Niddah
רש"י בד"ה לאביי כו' דיה שעתה וללישנא דמעיקרא כו' כצ"ל:
- הגהות יעב"ץ על נדה Haggahot Ya'avetz on Niddah
גמרא בין האי לישנא להיך לישנא כצ״ל וכן לקמן:
- מהר"ם על נדה Maharam on Niddah
ד"ה איכא בינייהו וכו' א"נ י"ל דידע טעמא דתרתי לריעותא וכו' ועיקר פירכא דלעיל לשמאי וכו'. ר"ל דהתוספות הקשו דהא מ"מ אף להנך שנויים איצטריך ע"כ לשנויא דתרתי ריעותא משום דלא תקשה להלל ממקוה דהתם שורפין והכא תולין וא"כ בזה יתורץ ג"כ שמאי לשנויא דהעמד אשה על חזקתה…
- רש"ש על נדה Rashash on Niddah
גמרא א"כ בטלת בנות ישראל מפריה ורביה. קשה דטפי הל"ל בני ישראל. וגם כי אשה אינה מצווה על פו"ר לדעת הת"ק בס"פ הבע"י במשנה. וי"ל דאיש יש לו תקנה לקחת אשה שיש לה וסת דדיה שעתה אף להלל (וזה דלא כמש"כ לעיל במשנה) ויפרה וירבה ממנה. אבל להאשה שאין לה וסת אין תקנה…
- תוספות הרא"ש על מסכת נדה Tosafot HaRosh on Niddah
ואיבעית אימא היינו טעמא דר' שמעון. כלומר ודאי מסוטה לא ילפינן סוף טומאה דתחלת טומאה דוקא איתקש לסוטה הלכך לרבנן כיון דאיכא תרתי לריעותא בודאי חשיב ליה. ור' שמעון אע"ג דלא חשיב ליה תרתי לריעותא מ"מ כיון דאיכא חזקה כנגד חזקה מאי טעמיה דמטהר ברה"ר גמר סוף טומאה…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.