רש"ש על נדה ג:

גמרא א"כ בטלת בנות ישראל מפריה ורביה. קשה דטפי הל"ל בני ישראל. וגם כי אשה אינה מצווה על פו"ר לדעת הת"ק בס"פ הבע"י במשנה. וי"ל דאיש יש לו תקנה לקחת אשה שיש לה וסת דדיה שעתה אף להלל (וזה דלא כמש"כ לעיל במשנה) ויפרה וירבה ממנה. אבל להאשה שאין לה וסת אין תקנה. ודע דלכאורה לא אתיא זה כר"מ בס"פ דאית ליה אשה שאין לה וסת אסורה לשמש:

שם פירי לא שרקי. עי' ב"מ (כה):

רש"י ד"ה סייג (בסופו) . דקא מקשית לי קופה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה וכולן טהורין. דהואיל שלא מצא אלא קודם כו'. כ"נ דצ"ל:

רש"י ד"ה לא קפיד. הילכך אינו הופך כו'. כצ"ל:

תד"ה לאביי. משום דמשמע שעל דם שנמצא עכשיו קאמר. ק"ל מהא דאמר לקמן (ה) שמא תראה טפת דם כחרדל ותחפנה ש"ז. והלא דם אחר הוא ומהיכי תיתי דניחוש ליה. וי"ל: