נדה לא.
Niddah 31a · נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →מַאי קְרָא מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי גּוֹזִי לִישָּׁנָא דְּאִשְׁתְּבוֹעֵי הוּא דִּכְתִיב גׇּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְמָה וָלָד דּוֹמֶה בִּמְעֵי אִמּוֹ לֶאֱגוֹז מוּנָּח בְּסֵפֶל שֶׁל מַיִם אָדָם נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ עָלָיו שׁוֹקֵעַ לְכָאן וּלְכָאן
תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים וָלָד דָּר בְּמָדוֹר הַתַּחְתּוֹן אֶמְצָעִיִּים וָלָד דָּר בְּמָדוֹר הָאֶמְצָעִי אַחֲרוֹנִים וָלָד דָּר בְּמָדוֹר הָעֶלְיוֹן וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת מִתְהַפֵּךְ וְיוֹצֵא וְזֶהוּ חֶבְלֵי אִשָּׁה
וְהַיְינוּ דִּתְנַן חֶבְלֵי (שֶׁל) נְקֵבָה מְרוּבִּין מִשֶּׁל זָכָר
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי קְרָא אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ דַּרְתִּי לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא רֻקַּמְתִּי
מַאי שְׁנָא חֶבְלֵי נְקֵבָה מְרוּבִּין מִשֶּׁל זָכָר זֶה בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ וְזֶה בָּא כְּדֶרֶךְ תַּשְׁמִישׁוֹ זוֹ הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְזֶה אֵין הוֹפֵךְ פָּנָיו
תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים תַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לָאִשָּׁה וְגַם קָשֶׁה לַוָּלָד אֶמְצָעִיִּים קָשֶׁה לָאִשָּׁה וְיָפֶה לַוָּלָד אַחֲרוֹנִים יָפֶה לְאִשָּׁה וְיָפֶה לַוָּלָד שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ נִמְצָא הַוָּלָד מְלוּבָּן וּמְזוֹרָז
תָּנָא הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְיוֹם תִּשְׁעִים כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים מְנָא יָדַע אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי מְשַׁמֵּשׁ וְהוֹלֵךְ וְשׁוֹמֵר פְּתָאיִם ה'
תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָבִיו וְאִמּוֹ אָבִיו מַזְרִיעַ הַלּוֹבֶן שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת וְגִידִים וְצִפׇּרְנַיִם וּמוֹחַ שֶׁבְּרֹאשׁוֹ וְלוֹבֶן שֶׁבָּעַיִן אִמּוֹ מַזְרַעַת אוֹדֶם שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹר וּבָשָׂר וּשְׂעָרוֹת וְשָׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה וּקְלַסְתֵּר פָּנִים וּרְאִיַּית הָעַיִן וּשְׁמִיעַת הָאוֹזֶן וְדִבּוּר פֶּה וְהִלּוּךְ רַגְלַיִם וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל
וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָבִיו וְאִמּוֹ מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם אָמַר רַב פָּפָּא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי פּוּץ מִלְחָא וּשְׁדִי בִּשְׂרָא לְכַלְבָּא
דָּרֵשׁ רַב חִינָּנָא בַּר פָּפָּא מַאי דִכְתִיב עוֹשֶׂה גְּדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן חֵפֶץ בְּחֵמֶת צְרוּרָה וּפִיהָ לְמַעְלָה סָפֵק מִשְׁתַּמֵּר סְפֵק אֵין מִשְׁתַּמֵּר וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה פְּתוּחָה וּפִיהָ לְמַטָּה וּמִשְׁתַּמֵּר
דָּבָר אַחֵר אָדָם נוֹתֵן חֲפָצָיו לְכַף מֹאזְנַיִם כׇּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד יוֹרֵד לְמַטָּה וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כׇּל זְמַן שֶׁמַּכְבִּיד הַוָּלָד עוֹלֶה לְמַעְלָה
דָּרֵשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַאי דִכְתִיב אוֹדְךָ (ה') עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת בָּשָׂר וָדָם אָדָם נוֹתֵן זֵרְעוֹנִים בַּעֲרוּגָה כׇּל (אַחַת וְאַחַת) [אֶחָד וְאֶחָד] עוֹלֶה בְּמִינוֹ וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה וְכוּלָּם עוֹלִין לְמִין אֶחָד
דָּבָר אַחֵר צַבָּע נוֹתֵן סַמָּנִין לַיּוֹרָה כּוּלָּן עוֹלִין לְצֶבַע אֶחָד וְאִילּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צָר הָעוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה כׇּל (אַחַת וְאַחַת) [אֶחָד וְאֶחָד] עוֹלֶה לְמִינוֹ
דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף מַאי דִכְתִיב אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשׁוֹב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר
בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁיָּצְאוּ לִסְחוֹרָה יָשַׁב לוֹ קוֹץ לְאֶחָד מֵהֶן הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף לְיָמִים שָׁמַע שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בַּיָּם הִתְחִיל מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ לְכָךְ נֶאֱמַר יָשׁוֹב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַאי דִכְתִיב עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת (גְּדוֹלוֹת) לְבַדּוֹ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם אֲפִילּוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ
דָּרֵישׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא מַאי דִכְתִיב אׇרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכׇל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נוֹצַר אָדָם מִן כׇּל הַטִּפָּה אֶלָּא מִן הַבָּרוּר שֶׁבָּהּ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מָשָׁל לְאָדָם שֶׁזּוֹרֶה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת נוֹטֵל אֶת הָאוֹכֶל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסוֹלֶת
כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי כְּתִיב וַתַּזְרֵנִי חַיִל וּכְתִיב הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זֵירִיתַנִי וְזֵרַזְתַּנִי
דָּרֵשׁ רַבִּי אֲבָהוּ מַאי דִכְתִיב מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רוֹבַע יִשְׂרָאֵל מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְסוֹפֵר אֶת רְבִיעִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מָתַי תָּבֹא טִיפָּה שֶׁהַצַּדִּיק נוֹצָר הֵימֶנָּה
וְעַל דָּבָר זֶה נִסְמֵית עֵינוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע אָמַר מִי שֶׁהוּא טָהוֹר וְקָדוֹשׁ וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים וּקְדוֹשִׁים יָצִיץ בְּדָבָר זֶה מִיָּד נִסְמֵית עֵינוֹ דִּכְתִיב נְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתוּם הָעָיִן
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִכְתִיב וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיֵּיעַ בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם חֲמוֹר גָּרַם לוֹ לְיִשָּׂשׂכָר
אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי אַמֵּי אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִילָּה יוֹלֶדֶת זָכָר אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִילָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה שֶׁנֶּאֱמַר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר
תָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִילָּה יוֹלֶדֶת זָכָר אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת נְקֵבָה וְלֹא פֵּירְשׁוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁבָּא רַבִּי צָדוֹק וּפֵירְשׁוֹ אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ תָּלָה הַזְּכָרִים בַּנְּקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת בַּזְּכָרִים
וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל דּוֹרְכֵי קֶשֶׁת וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְכִי בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם לְהַרְבּוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים אֶלָּא מִתּוֹךְ
Meforshim on this daf
- רש"י על נדה Rashi on Niddah
מאי קרא - דמשביעין אותו ביום הלידה:
- תוספות על נדה Tosafos on Niddah
שתום העין. שתום הוא לשון גילוי ופתיחה כדמתרגם דשפיר חזי וכן בלשון משנה במסכת ע"ז (דף סט.) הוי לשון פתיחה כדי שישתום ויסתום ויגוב והכא דייק שנסתמה עינו מדכתיב שתום העין לשון יחיד והא דכתיב (במדבר כ״ד:ד׳) וגלוי עינים היינו לפי מה שהיה בתחלה:
- בן יהוידע על נדה Ben Yehoyada on Niddah
דּוֹמֶה לֶאֱגוֹז מֻנָּח בְּסֵפֶל שֶׁל מַיִם (ירמיה ז, כט) . דמהו לאגוז שסובל שני פירושים אחד אֱגוֹז [17] גימטריא טוֹב [17] ואחד אֱגוֹז גימטריא חט [17] כמו שכתב רמ"א ז"ל בשולחן ערוך (אורח חיים בהגה"ה הלכות ראש השנה) דאין אוכלים אגוז בראש השנה , כן האדם בעודו…
- חידושי אגדות על נדה Chidushei Agadot on Niddah
מאי קרא ממעי אמי אתה גוזי כו'. פירוש ממעי אמי אתה משביעי וגוזי הוא במספר שם בן ארבע ומייתי שהוא לשון שבועה מדכתיב גזי נזרך וגו' דלפי פשוטו מה הוכיח אותם בזה שישליכו גיזת נזירותם אבל הוכיחם גזי נזרך וגו' ר"ל קיים שבועתך שנשבעת בעת הלידה ובמתן תורה והשליכי…
- חידושי חתם סופר על נדה Chidushei Chatam Sofer on Niddah
אדם נותן זרעונים בערוגה וכו' צבע נותן צבע ליורה רוצה בזה כי ענין הזרעונים שאין מתערבים כלל וכל א' עולה למינו וההפך בצבעים שהם מתערבים ומתחדש מהם צבע אחר אבל שיהיה מעורב ואינו מעורב כמו כאן שמסודר כל אחד במקומו שחור בעין וצפרנים ושערות במקום הראוי כל אחד על…
- חידושי הלכות על מסכת נדה Chidushei Halachot on Niddah
גמ' והיינו דתנא חבלי של נקבה כו' כצ"ל:
- חכמת שלמה על נדה Chokhmat Shlomo on Niddah
גמ' ולובן שבעין אמו מזרעת אודם כו' וחלק אביו ואמו מניח כו' לכך נאמר ישוב אפך כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על נדה Gilyon HaShas on Niddah
גמ' משמש והולך. יבמות יב ע"א:
- הגהות יעב"ץ על נדה Haggahot Ya'avetz on Niddah
גמ׳ זו באה דרך תשמישה כצ״ל:
- מראית העין על נדה Marit HaAyin on Niddah
ת"ר ג' שותפים יש באדם הקב"ה ואביו ואמו וכו'. מזה אנו יודעים רחמיו יתברך דחלק ה' יתברך שנתן באדם הוא דעה ובינה והשכל וכו' ואם כן אם אדם חוטא במחשבה נמצא שהוא חטא בחלק ה' ואם חוטא במעשה הוא חוטא בחלק שנתנו בו אביו ואמו. וברוב רחמיו יתברך מחשבה רעה אין הקב"ה…
- פתח עינים על נדה Petach Einayim on Niddah
מאי דכתיב וישכב עמה בלילה הוא מלמד שהקב"ה סייע וכו'. והא דכתיב גבי לוט ותשקין את אביהן בלילה הוא כבר יישבתי בעניותי בקונטריס פני דוד בס"ד:
- רש"ש על נדה Rashash on Niddah
גמרא מ"ד עושה גדולות עד אין חקר כו'. הוא באיוב ט:
…and 2 more meforshim, listed on the sefer page.