חידושי חתם סופר על נדה לא.

אדם נותן זרעונים בערוגה וכו' צבע נותן צבע ליורה רוצה בזה כי ענין הזרעונים שאין מתערבים כלל וכל א' עולה למינו וההפך בצבעים שהם מתערבים ומתחדש מהם צבע אחר אבל שיהיה מעורב ואינו מעורב כמו כאן שמסודר כל אחד במקומו שחור בעין וצפרנים ושערות במקום הראוי כל אחד על מקומו זהו מהנמנע:

מי מנה עפר יעקב וגו' רישא דקרא הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב וראה דבלעם לא היה מתמיה על שהקב"ה מציץ בדבר זה ומי יציץ כ"א הוא ית"ש ומה יזיק לו. אבל הענין כי להיות המחשביי מתדבקת ומפני זה נזהרי' אנחנו עם ה' מלטמאות מחשבותינו אפי' להרהר רק בגוי עוע"ז ומכ"ש בע"ז עצמה מפני שהיא מתדבקת א"כ מההכרח כשהקב"ה ית"ש מציץ ומשגיח בנו בשעת תשמיש ולהיות הוא טהור וקדוש יתקדשו זרעינו וצאצאינו וא"כ אין הבחירה חפשית והשכר והעונש הוא שלא כדין ח"ו וזהו הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב כ"כ הם נזהרים אפי' מלחשוב על גוי עע"ז א"כ מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע איך יספור רביעותיהן של ישראל מי שהוא טהור ומשרתיו טהורים ואמר עד"ז נסמית עיניו פי' ניטלה השגת עיונו ולא ידע ענין הצדק בזה:

ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל דורכי קשת פי' שהיו גבורים לכבוש יצרם שלא יוציאו זרע לבטלה ח"ו ע"י שמשהים עצמם על הבטן תדע שצריך לזה גבורה דא"כ מאי רבותא דרב קטינא שאמר יכולני לעשות כל בני זכרים אלא ע"כ צריך זהירות שלא יחטא ח"ו והיינו גבורה דבני אולם. וכינה אותם דורכי קשת היינו אבר התשמיש ע"ש שהוא יורה כחץ:

כאלו הם מרבים בנים ובני בנים משום שתכלית הכל הוא והודעתם לבניך ולבני בניך וכיון שאין זה בידו של אדם אך אם הוא עושה עכ"פ מה שבידו לעשות דהיינו להשהות על הבטן אזי אידך הו"ל נאנס ולא עשאה מעלה עליו כאלו עשאו והרבה בנים ובני בנים: