עירובין לו:
Eruvin 36b · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תְּחִילַּת הַיּוֹם קוֹנֶה עֵירוּב אִי אָמַר עָירְבוּ לִי בָּזֶה אַמַּאי לֹא אָמַר כְּלוּם
אָמַר רַב פָּפָּא אֲפִילּוּ תֵּימָא תְּחִילַּת הַיּוֹם קוֹנֶה עֵירוּב בָּעִינַן סְעוּדָה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם וְלֵיכָּא:
מַתְנִי' מַתְנֶה אָדָם עַל עֵירוּבוֹ וְאוֹמֵר אִם בָּאוּ גּוֹיִם מִן הַמִּזְרָח עֵירוּבִי לַמַּעֲרָב מִן הַמַּעֲרָב עֵירוּבִי לַמִּזְרָח אִם בָּאוּ לְכָאן וּלְכָאן לִמְקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ לֹא בָּאוּ לֹא לְכָאן וְלֹא לְכָאן הֲרֵינִי כִּבְנֵי עִירִי
אִם בָּא חָכָם מִן הַמִּזְרָח עֵירוּבִי לַמִּזְרָח מִן הַמַּעֲרָב עֵירוּבִי לַמַּעֲרָב בָּא לְכָאן וּלְכָאן לִמְקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ לֹא לְכָאן וְלֹא לְכָאן הֲרֵינִי כִּבְנֵי עִירִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן רַבּוֹ הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן רַבּוֹתָיו לִמְקוֹם שֶׁיִּרְצֶה יֵלֵךְ:
גְּמָ' כִּי אֲתָא רַבִּי יִצְחָק תָּנֵי אִיפְּכָא כּוּלָּהּ מַתְנִיתִין קַשְׁיָא גּוֹיִם אַגּוֹיִם קַשְׁיָא חָכָם אַחָכָם
גּוֹיִם אַגּוֹיִם לָא קַשְׁיָא הָא בְּפַרְהַגְבָּנָא הָא בְּמָרֵי דְמָתָא
חָכָם אַחָכָם לָא קַשְׁיָא הָא בְּמוֹתֵיב פִּירְקֵי הָא בְּמַקְרֵי שְׁמַע:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן וְכוּ': וְרַבָּנַן זִימְנִין דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַבְרֵיהּ טְפֵי מֵרַבֵּיהּ
אָמַר רַב לֵיתָא לְמַתְנִיתִין מִדְּתָנֵי אַיּוֹ דְּתָנֵי אַיּוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין אָדָם מַתְנֶה עַל שְׁנֵי דְבָרִים כְּאֶחָד אֶלָּא אִם (כֵּן) בָּא חָכָם לַמִּזְרָח עֵירוּבוֹ לַמִּזְרָח וְאִם בָּא חָכָם לַמַּעֲרָב עֵירוּבוֹ לַמַּעֲרָב אֲבָל לְכָאן וּלְכָאן לָא
מַאי שְׁנָא לְכָאן וּלְכָאן דְּלָא דְּאֵין בְּרֵירָה לַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב נָמֵי אֵין בְּרֵירָה
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּכְבָר בָּא חָכָם
אַדְּרַבָּה לֵיתָא לִדְאַיּוֹ מִמַּתְנִיתִין
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּלֵית לֵיהּ בְּרֵירָה דִּתְנַן הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
דאי אמרת תחילת היום - של שבת קונה עירוב דהיינו סוף בין השמשות קונה עירוב אמאי לא אמר כלום:
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
דאי סלקא דעתך תחילת היום קונה עירוב - ואם תאמר נימא משום דמספיקא לא פקע טבל ומספיקא לא נחתא תרומה כדאמר לעיל ואור"י דלא דמי דודאי כי אמר היום חול ולמחר קדש מקפיד שלא תחול על העירוב קדושת היום אבל הכא רוצה הוא שתחול עליו שם תרומה מיד אם היה יכול ואינו אומר…
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
הא במותיב פירקי הא במקרי שמע. ותמיה לי במקרי שמע אמאי עריק מיניה ומאי מצוה איכא לערוקי מיניה, ואין מערבין אלא לדבר מצוה. ועוד למה לי למיפק מן קרייתי', לא ליפוק ולא ליזיל ליה. ואם תאמר דהכא בשבא מותיב פירקי למזרח ומקרי שמע למערב, וקאמר דאי אתי מקרי שמע למערב…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
קשיא עובדי כוכבים ומזלות אעובדי כוכבים ומזלות וקשיא חכם אחכם. פי׳ קשיא צורת לשון המשנה לצורת לשון הברייתא דאלו בעיקר דינא הכל יוצא לדרך אחד. הא במותיב פרקי׳ פי׳ הרב הדורש לרבים הא במקרי שמע פי׳ המלמד מקרא לתנוקות פי׳ מתני׳ במותיב פרקי׳ דמסתמא מערב לצאת לקראתו…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת עירובין Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Eruvin
מתני' מתנה אדם על עירובו [ואומר אם בא חכם מן המזרח ערובו למזרח כו']. הטעם דבדרבנן יש ברירה, אבל אלו היה דאורייתא לא היה יכול להתנות, ואינו דומה לכל תנאי שאדם מתנה, ולא אמרינן ביה אין ברירה, דהתם מתנה על דבר אחד כגון אם ימות יהא גט, ואם לא ימות לא יהא גט, וה"ה…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
בד"ה לא ס"ד כו' אבל קשה דאפי' בתולה כו' והשתא הא לר' יוחנן ליתא כו' עכ"ל לא ידענא מאי קושיא הוא לר"י כיון דאין מחלק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים נהי נמי דהך ברייתא דשופרות אתיא כאיו מ"מ ליתא לדאיו ולההיא דהלוקח ולההיא דשופרות דכולהו ברייתות נינהו מקמי…
- חכמת שלמה על עירובין Chokhmat Shlomo on Eruvin
גמ' א"ר יוחנן וכבר בא חכם כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על עירובין Gilyon HaShas on Eruvin
גמ' הא במרי דמתא. עי' לקמן דף פב ע"א תוד"ה אין מערבין:
- הגהות יעב"ץ על עירובין Haggahot Ya'avetz on Eruvin
גמרא במרי דמתא . נ"ב ר״ל במלך דאיכא מצוה לעולם ירוץ כו' [ברכות ט: וש"מ]:
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
דאי ס"ד תחלת היום והוא תחלת לילי שבת הוא דקונה עירוב כיון שהעריב שמש נתקן הטבל אמאי אין עירובו עירוב.
- רש"ש על עירובין Rashash on Eruvin
רש"י (במשנה) ד"ה רי"א. ומיהו כו' דל"י לאיזה מה"צ יבא כו'. משמע דזה ידע שרבו א' מהם וקשה כיון דידע ואפ"ה אמר למקום שארצה א"כ חזינן לדעתיה דלא ניחא ליה כ"כ ברבו. ומדוע לא פי' שלא ידע כלל שרבו א' מהם: