עירובין לו.
Eruvin 36a · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →רָבָא אָמַר הָתָם תְּרֵי חֶזְקֵי לְקוּלָּא וְהָכָא חֲדָא חֲזָקָה לְקוּלָּא
קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יוֹסֵי
אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא שָׁאנֵי טוּמְאָה הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהּ עִיקָּר מִן הַתּוֹרָה שַׁבָּת נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא הִיא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי תְּחוּמִין דְּרַבָּנַן
וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא דִּידֵיהּ הָא דְּרַבֵּיהּ דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אַבְטוּלְמוֹס הֵעִיד מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁסְּפֵק עֵירוּב כָּשֵׁר שְׁמַע מִינַּהּ
רָבָא אָמַר הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַעֲמֵד טָמֵא עַל חֶזְקָתוֹ וְאֵימָא לֹא טָבַל
אַדְּרַבָּה הַעֲמֵד מִקְוֶה עַל חֶזְקָתוֹ וְאֵימָא לֹא חָסַר בְּמִקְוֶה שֶׁלֹּא נִמְדַּד
תַּנְיָא כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי סְפֵק עֵירוּב כָּשֵׁר עֵירַב בִּתְרוּמָה סָפֵק מִבְּעוֹד יוֹם נִטְמֵאת סָפֵק מִשֶּׁחָשֵׁיכָה נִטְמֵאת וְכֵן בְּפֵירוֹת סָפֵק מִבְּעוֹד יוֹם נִתַּקְּנוּ סָפֵק מִשֶּׁחָשֵׁיכָה נִתַּקְּנוּ זֶה הוּא סָפֵק עֵירוּב כָּשֵׁר
אֲבָל עֵירַב בִּתְרוּמָה סָפֵק טְהוֹרָה סָפֵק טְמֵאָה וְכֵן בְּפֵירוֹת סָפֵק נִתַּקְּנוּ סָפֵק לֹא נִתַּקְּנוּ אֵין זֶה סְפֵק עֵירוּב כָּשֵׁר
מַאי שְׁנָא תְּרוּמָה דְּאָמַר הַעֲמֵד תְּרוּמָה עַל חֶזְקָתָהּ וְאֵימָא טְהוֹרָה הִיא פֵּירוֹת נָמֵי הַעֲמֵד טֶבֶל עַל חֶזְקָתוֹ וְאֵימָא לֹא נִתַּקְּנוּ
לָא תֵּימָא סָפֵק מִבְּעוֹד יוֹם נִתַּקְּנוּ אֶלָּא אֵימָא סָפֵק מִבְּעוֹד יוֹם נִדְמְעוּ סָפֵק מִשֶּׁחָשֵׁיכָה נִדְמְעוּ
בְּעָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מֵרַב הוּנָא הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כִכָּרוֹת אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה וְאָמַר עָירְבוּ לִי בַּטְּהוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם שֶׁהִיא מַהוּ
תִּיבְּעֵי לְרַבִּי מֵאִיר תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יוֹסֵי תִּיבְּעֵי לְרַבִּי מֵאִיר עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם דְּלֵיכָּא טְהוֹרָה הָכָא הָא אִיכָּא טְהוֹרָה אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי לָא קָאָמַר אֶלָּא הָתָם דְּאִם אִיתָא דְּהִיא טְהוֹרָה יָדַע לַהּ אֲבָל הָכָא הָא לָא יָדַע לַהּ
אֲמַר לֵיהּ בֵּין לְרַבִּי יוֹסֵי בֵּין לְרַבִּי מֵאִיר בָּעִינַן סְעוּדָה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם וְלֵיכָּא
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן כִּכָּר זוֹ הַיּוֹם חוֹל וּלְמָחָר קֹדֶשׁ וְאָמַר עָירְבוּ לִי בָּזֶה מַהוּ אֲמַר לֵיהּ עֵירוּבוֹ עֵירוּב
הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר חוֹל וְאָמַר עָירְבוּ לִי בָּזֶה מַהוּ אֲמַר לֵיהּ אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב מַאי שְׁנָא
אֲמַר לֵיהּ לְכִי תֵּיכוּל עֲלֵיהּ כּוֹרָא דְמִלְחָא הַיּוֹם חוֹל וּלְמָחָר קֹדֶשׁ מִסְּפֵיקָא לָא נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשָּׁה הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר חוֹל מִסְּפֵיקָא לָא פָּקְעָא לֵיהּ קְדוּשְׁתֵּיהּ מִינֵּיהּ
תְּנַן הָתָם לָגִין טְבוּל יוֹם שֶׁמִּלְּאוֹ מִן הֶחָבִית שֶׁל מַעֲשֵׂר טֶבֶל וְאָמַר הֲרֵי זֶה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לִכְשֶׁתֶּחֱשַׁךְ דְּבָרָיו קַיָּימִין
וְאִם אָמַר עָירְבוּ לִי בָּזֶה לֹא אָמַר כְּלוּם אָמַר רָבָא זֹאת אוֹמֶרֶת סוֹף הַיּוֹם קוֹנֶה עֵירוּב
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
רבא אמר - גבי נגע באחד נמי אפילו יש שני כיתי עדים חלוקות אחת אומרת קודם שנגע בו מת ואחת אומרת עכשיו מת הוי נמי ר"מ מטהר ואפילו הכי לא תיקשי:
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
אדרבה העמד מקוה על חזקתו - הוה מצי לשנויי הרי חסר לפניך כדאמר פר' קמא דנדה (דף ב.) אלא דלא מיירי הכא במקוה שנמדד ונמצא חסר:
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
שבת נמי יש לה עיקר מן התורה. כלומר: דתחומין דאורייתא כר' עקיבא, ומשום דאוקימנא לר' מאיר דאית ליה תחומין דאורייתא הוי מדקדק ואזיל דילמא ר' יוסי נמי בהא כר"מ סבירא ליה, ופריק דר' יוסי תחומין דרבנן סבירא ליה, ובהא הוא דתליא פלוגתייהו דר"מ ור' יוסי. וכבר כתבתי…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
רבא אמר התם תרי חזקי לקולא הכא חזק לקולא. פי׳ דגבי נגע. באחד בלילה איכא תרי חזקה לקולא חזקת נגע וחזק׳ מת דקאי מעיקרא בחזקת חי דהא ודאי חי הוה אבל במשנתינו ליכא אלא חדא חזקה לקולא דקאי עירוב בחזקת טהור פרש״י ז״ל וכיון דכן התם גבי מת אפי׳ בשתי כתי עדים אלימי…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת עירובין Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Eruvin
גמרא דרבה ור"י דאמרי תרויהון הכא [פלוגתא דר"מ ור"י גבי ספק עירוב] בשני כתי עדים. כתבו בתוס' בזה"ל דר"מ לית ליה אוקי תרי להדי תרי אע"ג דבפ"ב דכתובות (דף כ') אמרינן אוקי תרי להדי תרי בדאורייתא, הכא שאני דהשתא ודאי טמאה היא. קשה לי הא התם אמרינן כן גבי ממון…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
בפרש"י בד"ה רבא אמר גבי נגע בא' נמי אפי' יש שני כיתי עדים חלוקות כו' עכ"ל לכאורה לא הוי צריך לפרש לרבא בב' כיתי עדים אלא לרבא בין מתני' דהכא בספק עירוב ובין מתני' דנגע בא' לא איירי כלל בב' כיתי עדים אלא דהכא בעירוב ליכא רק חדא חזקה לקולא ובנגע בא' כו' איכא…
- חכמת שלמה על עירובין Chokhmat Shlomo on Eruvin
גמ' דקתני א"ר יוסי כו':
- גליון הש"ס על עירובין Gilyon HaShas on Eruvin
גמ' קסבר ר"י תחומין דרבנן. עיין הגהת אשר"י ספ"ק דעירובין:
- מהר"ם על עירובין Maharam on Eruvin
בתוס' ד"ה הכא בשני כתי עדים וכו' הכא שאני דהשתא ודאי ממאה היא פי' אבל בכתובות איירי דתרי אמרי זינתה ותרי אמרי לא זנתה ולכך אמרינן אוקי תרי וכו' ואימא לא זינתה אבל הכא השתא ודאי טמאה היא אלא דהעדים מעידים אי נטמאה מבעוד יום או משחשיכה:
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
ופריק רבה ורב יוסף משנתינו בב' כתי עדים אחת אומרת מבעוד יום נטמאת התרומה ואחת אומרת משחשיכ'. ופירק רבא פירוק אחר.
- רש"ש על עירובין Rashash on Eruvin
רש"י ד"ה [קשיא דר"י. דברייתא כו'. מה שתמה מהרש"ל עליו וכן על התוס' בד"ה מ"ש. כתבתי ישוב בס"ד בנדרים (כו) ע"ש] :