רש"ש על עירובין לו:

רש"י (במשנה) ד"ה רי"א. ומיהו כו' דל"י לאיזה מה"צ יבא כו'. משמע דזה ידע שרבו א' מהם וקשה כיון דידע ואפ"ה אמר למקום שארצה א"כ חזינן לדעתיה דלא ניחא ליה כ"כ ברבו. ומדוע לא פי' שלא ידע כלל שרבו א' מהם:

רש"י ד"ה מקרי שמע. ומתניתין ודרי"צ בדאתו בי תרי. כ"נ דצ"ל:

רש"י ד"ה מזרח ומערב. שעדיין היה רחוק מן העיר ו' אלפים כו'. כצ"ל:

תוס' ד"ה לא ס"ד. אבל קשה וכו' דתנן בשקלים כו' לריו"ח ליתא לדאיו. עי' מהרש"א. ונראה שנעלם מכ"ת שעיקר דינו של ר"י מבואר במשנה דאמר שם וכולן עולות רק דהטעם דמפני התערובות הוא בברייתא ואין לנו טעם אחר ועי' רש"ל: