חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת עירובין לו

מתני' מתנה אדם על עירובו [ואומר אם בא חכם מן המזרח ערובו למזרח כו']. הטעם דבדרבנן יש ברירה, אבל אלו היה דאורייתא לא היה יכול להתנות, ואינו דומה לכל תנאי שאדם מתנה, ולא אמרינן ביה אין ברירה, דהתם מתנה על דבר אחד כגון אם ימות יהא גט, ואם לא ימות לא יהא גט, וה"ה אלו התנה אם יבא החכם יהא עירוב ואם לא לא יהא עירוב לא היה תלוי בברירה, אבל המתנה על שני דברים כגון כתוב גט לאיזה שתצא בפתח תחילה, וכן אם יבא למזרח כו' ואם יבא למערב כו' זה תלוי בברירה, הר"ן בשם הרמב"ן פ' כל הגט. ואני עני בדעת איני מבין דברי קדשו, במה נקרא הך דהכא מתנה על ב' דברים. דהתינח אם עירוב אחד היה קונה או למזרח או למערב, אבל כיון דבאמת אין עירוב המזרח פועל כלל למערב וכן בהיפוך, וכל אחד הוי מלתא באנפי נפשי', ולגבי כל אחד הוי מתנה לדבר אחד, דכשמניח במזרח, ואומר אם בא ממזרח, יהא עירובי זה עירוב ובאם לא יהא עירוב זה בטל, זה מהני, וכשמניח אח"כ למערב ואומר אם בא למערב יהא עירובי למערב ואם לאו יהא בטל, זהו ג"כ מהני, וכיון דכל אחד בפני עצמו מהני, למה יגרע מה שמערב בב' מקומות ובכל חד מתנה תנאי בחד מלתא, וצע"ג: