בבא בתרא קעה.
Bava Basra 175a (Bava Batra 175a) · בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →הָכָא נָמֵי אָדָם עָשׂוּי שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּיעַ אֶת עַצְמוֹ
כִּי קָאָמַר רַב הוּנָא הָתָם דְּנָקֵיט שְׁטָרָא
מִכְּלָל דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּלָא נָקֵיט שְׁטָרָא אָמַר תְּנוּ נוֹתְנִין מִלְוֶה עַל פֶּה הֲוָה וְרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מִלְוֶה עַל פֶּה אֵינוֹ גּוֹבֶה לֹא מִן הַיּוֹרְשִׁין וְלֹא מִן הַלָּקוֹחוֹת
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אִידֵּי וְאִידֵּי דְּנָקֵיט שְׁטָרָא וְלָא קַשְׁיָא הָא דִּמְקוּיָּים הָא דְּלָא מְקוּיָּים אָמַר תְּנוּ קַיְּימֵיהּ לִשְׁטָרֵיהּ לֹא אָמַר תְּנוּ לָא קַיְּימֵיהּ לִשְׁטָרֵיהּ
אָמַר רַבָּה שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי וְאָמְרוּ יְתוֹמִין פָּרַעְנוּ נֶאֱמָנִין תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי וְאָמְרוּ יְתוֹמִין פָּרַעְנוּ אֵין נֶאֱמָנִין
כְּלַפֵּי לְיָיא אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא אָמַר תְּנוּ מָנֶה כֵּיוָן דְּפַסְקַהּ אֲבוּהוֹן לְמִילְּתָא אִיכָּא לְמֵימַר דְּפַרְעֵיהּ מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי כֵּיוָן דְּלָא פְּסַק אֲבוּהוֹן לְמִילְּתָא אִיכָּא לְמֵימַר דְּלָא פַּרְעֵיהּ
אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי וְאָמְרוּ יְתוֹמִין חָזַר וְאָמַר לָנוּ אַבָּא פָּרַעְתִּי נֶאֱמָנִין מַאי טַעְמָא אִדְּכוֹרֵי מִידְּכַר תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי וְאָמְרוּ יְתוֹמִין חָזַר וְאָמַר אַבָּא פָּרַעְתִּי אֵין נֶאֱמָנִין דְּאִם אִיתָא דְּפַרְעֵיהּ לָא הֲוָה אָמַר תְּנוּ
בָּעֵי רָבָא שְׁכִיב מְרַע שֶׁהוֹדָה מַהוּ צָרִיךְ לוֹמַר אַתֶּם עֵדַי אוֹ אֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַתֶּם עֵדַי צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר כְּתוֹבוּ אוֹ אֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּתוֹבוּ אָדָם מְשַׁטֶּה בִּשְׁעַת מִיתָה אוֹ אֵין אָדָם מְשַׁטֶּה בִּשְׁעַת מִיתָה
בָּתַר דְּבַעְיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ אֵין אָדָם מְשַׁטֶּה בִּשְׁעַת מִיתָה וְדִבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דָּמוּ
מַתְנִי' הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים עַל יְדֵי עֵדִים גּוֹבִין מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין
Meforshim on this daf
- תוספות על בבא בתרא Tosafos on Bava Basra
ורב ושמואל דאמרי תרוייהו מלוה וכו'. וא"ת והא דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו מאחר דאם כתבו ונתנו היו נותנים השתא אמאי אין נותנים כמחלק כל נכסיו וי"ל לא דמי דהיכא דנותן מטעם מתנה בודאי תקנו שיהיו ככתובין וכמסורין שמא תטרף דעתו עליו אבל מצוה להן ליתן מכח…
- רשב״א על בבא בתרא Rashba on Bava Basra
הכא נמי אדם עשוי שלא להשביע את עצמו. ואם תאמר כיון שהקדיש כל נכסיו מאי שלא להשביע את עצמו איכא, פירש הראב"ד ז"ל, שלא בשאמר הריני מקדיש כל נכסי קאמר, אלא בשהקדיש כל הנכסים שיש לו הידועים לנו.
- חידושי רמב"ן על בבא בתרא Chiddushei Ramban on Bava Basra
הא דאקשי (הא) אמר תנו נותנין מלוה על פה הוא. משום דהכא במודה עסקינן שאומר אני חייב לו מנה תטלו את שלו והוא כמוס' דבריו לעדים אבל מצוה ניתן ודאי נותנין דהיינו דקיי"ל מצוה לקיים דברי המת וכבר פרשתיה במסכת גיטין (יג,א).
- חדושי הלכות על בבא בתרא Chidushei Halachot on Bava Basra
בד"ה ורב ושמואל כו' אלא מכח מלוה כאשר בתחלה כו' כצ"ל עכ"ל:
- חכמת שלמה על בבא בתרא Chokhmat Shlomo on Bava Basra
גמ' שלא להשביע את עצמו. נ"ב הלשון קצת קשה שהיה לו לומר שלא להשביע את ההקדש אבל יש לומר דהכא נקט שפיר שלא להשביע את עצמו שלא יאמרו העולם בודאי הוא עשיר שהרי הקדיש כל נכסיו ובודאי עדיין ממון בידו שהרי אוכל ושותה וק"ל:
- רבינו גרשום על בבא בתרא Rabbeinu Gershom on Bava Basra
הכא נמי. בשכיב מרע שהקדיש נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי כיון דלא אמר תנו לו איכא למימר אינו חייב לו ואלא להכי קאמר הכי דאדם עשוי שלא להשביע את עצמו שאם יקום מחליו שלא יאמרו עליו בני אדם מזל גדול של עושר יש לפלוני שקיבץ ממון כל כך ואמאי אמר רב הונא נאמן:
- רש"ש על בבא בתרא Rashash on Bava Basra
גמרא ה"נ אדם עשוי שלא להשביע א"ע. ר"ל שלא יהיו אומרים עליו שהיה עשיר כ"כ ולא פיזר בחייו לצדקה וכיוצא. וכעין זה פי' הנ"י. והרש"ל נדחק בזה:
- רשב"ם על בבא בתרא Rashbam on Bava Basra
הכא נמי - גבי הקדש איכא למימר לכך נתכוין ואמאי קאמר רב הונא נאמן ונותנין לו המנה:
- חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא Ri Migash on Bava Basra
תוספת: אמר רבה. שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי ואמרו יתומים פרענו. נאמנין כלומר אף על פי שהביא אותו פלוני ראיה אחר כך שיש לו אצלו אותו מנה דליכא למימר שלא להשביע את בניו איכוון נאמנין לומר פרענו. תנו מנה לפלוני ואמרו יתומים פרענו אין נאמנין ומתמהינן כלפי לייא…
- שיטה מקובצת על בבא בתרא Shita Mekubetzet on Bava Basra
הכא נמי אדם עשוי שלא להשביע את עצמו. האי דנקט את עצמה משום דבמילתיה דרב הונא לא אמר ומת. הרא"ש ז"ל. וזה לשון התוספות: וכי אדם עושה קנוניא על בניו. כלומר הרי בנים דאף על גב דלא שייכא בהו קנוניא אינו נאמן דאדם עשוי שלא להשביע את בניו הכי נמי גבי הקדש אדם עשוי…
- תוספות רי"ד על בבא בתרא Tosafot Rid on Bava Basra
(יא) אין אדם משטה בשעת מיתה ודברי ש"מ ככתובין וכמסורין דמי אי קשיא כיון דאמרי' דאע"ג דלא אמר כתובו כאלו אמר כתובו דמי א"כ אמאי אמרי' לעיל לרב ושמואל דכי אמר תנו מלוה על פה היא ואינו גובה מן היורשין וכיון דדבריו ככתובין וכמסורין דמי אע"ג דלא אמר אלא תנו כאלו…
- יד רמה על בבא בתרא Yad Ramah on Bava Basra
מתקיף לה ר"נ בר יצחק וכי אדם עושה קינוניא על בניו דרב ושמואל דאמרי תרויהו שכיב מרע שאמר מנה לפלוני בידי ומת אמר תנו נותנין לא אמר תנו אין נותנין אלמא אע"ג דאין אדם עושה קינוניא על בניו כיון דלא אמר תנו אמרינן אדם עשוי שלא להשביע את בניו. ולאו להודאה גמורה…