בבא בתרא קנב:

בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא הָיָה קִנְיָן אֶלָּא מֵחֲמַת הַמִּיתָה וְאַחְוִי לֵיהּ בִּידֵיהּ וְאִשְׁתִּיק

כִּי קָם אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא מַאי אַחְוִי לָךְ אֲמַר לֵיהּ בִּמְיַפֶּה אֶת כֹּחוֹ

הֵיכִי דָּמֵי מְיַפֶּה אֶת כֹּחוֹ אָמַר רַב חִסְדָּא וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ מוֹסִיף עַל מַתַּנְתָּא דָּא

פְּשִׁיטָא כָּתַב לָזֶה וְכָתַב לָזֶה הַיְינוּ דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר דְּיָיתֵיקֵי מְבַטֶּלֶת דְּיָיתֵיקֵי כָּתַב וְזִיכָּה לָזֶה כָּתַב וְזִיכָּה לָזֶה רַב אָמַר רִאשׁוֹן קָנָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר שֵׁנִי קָנָה

רַב אָמַר רִאשׁוֹן קָנָה הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת בָּרִיא וּשְׁמוּאֵל אָמַר שֵׁנִי קָנָה הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע

וְהָא אִפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתוּב בָּהּ קִנְיָן

צְרִיכָא דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר רַב מִשּׁוּם דִּקְנוֹ מִינֵּיהּ אֲבָל בְּהָא דְּלָא קְנוֹ מִינֵּיהּ אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר שְׁמוּאֵל אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַב צְרִיכָא

בְּסוּרָא מַתְנוּ הָכִי בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנוּ הָכִי אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא שְׁלַחוּ לֵיהּ מִבֵּי רַב לִשְׁמוּאֵל יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כׇּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְקָנוּ מִיָּדוֹ מַהוּ שְׁלַח לְהוּ אֵין אַחַר קִנְיָן כְּלוּם