יומא לו:

Yoma 36b · יומא · free full Hebrew text

בְּלָאו דִּנְבֵילָה קָא מִיפַּלְגִי

רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לָאו מְעַלְּיָא הוּא וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר לָאו לָאו מְעַלְּיָא הוּא

אַבָּיֵי אָמַר דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָאו דִּנְבֵילָה לָאו מְעַלְּיָא הָוֵי וְהָכָא בְּתַעֲזוֹב קָא מִיפַּלְגִי

דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר תַּעֲזוֹב מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר הַשְׁתָּא מַשְׁמַע

תָּנוּ רַבָּנַן כֵּיצַד מִתְוַדֶּה עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְחָטָאתִי וְכֵן בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ הוּא אוֹמֵר וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כׇּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כׇּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם וְכֵן בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עֲוֹנוֹת אֵלּוּ הַזְּדוֹנוֹת וְכֵן הוּא אוֹמֵר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הָהִיא עֲוֹנָהּ בָּהּ

פְּשָׁעִים אֵלּוּ הַמְּרָדִים וְכֵן הוּא אוֹמֵר מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי וְאוֹמֵר אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא לְכׇל חַטֹּאתָם אֵלּוּ הַשְּׁגָגוֹת וְכֵן הוּא אוֹמֵר נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה וּמֵאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת

אֶלָּא כָּךְ הָיָה מִתְוַדֶּה חָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וְכוּ' וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ וְכֵן בִּשְׁלֹמֹה הוּא אוֹמֵר חָטָאנוּ (וְהִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ) וְכֵן בְּדָנִיֵּאל הוּא אוֹמֵר חָטָאנוּ (וְהֶעֱוִינוּ) וְהִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ אֶלָּא מַהוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין לְפָנֶיךָ וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה עֲשֵׂה לָהֶם זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת

אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל אָמַר רַב הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים פְּשִׁיטָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים מַהוּ דְּתֵימָא מִסְתַּבֵּר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר דְּקָמְסַיַּיע לֵיהּ קְרָא דְּמֹשֶׁה קָא מַשְׁמַע לַן

הַהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַבָּה וַעֲבַד כְּרַבִּי מֵאִיר אֲמַר לֵיהּ שָׁבְקַתְּ רַבָּנַן וְעָבְדַתְּ כְּרַבִּי מֵאִיר אֲמַר לֵיהּ כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לִי כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר אוֹרָיְיתָא דְּמֹשֶׁה

תָּנוּ רַבָּנַן וְכִפֶּר בְּכַפָּרַת דְּבָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַתָּה אוֹמֵר בְּכַפָּרַת דְּבָרִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כַּפָּרַת דָּמִים

הֲרֵי אֲנִי דָּן נֶאֶמְרָה כָּאן כַּפָּרָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן כַּפָּרָה מָה כַּפָּרָה הָאֲמוּרָה בַּשָּׂעִיר דְּבָרִים אַף כַּפָּרָה הָאֲמוּרָה בַּפָּר דְּבָרִים

וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וַעֲדַיִין לֹא נִשְׁחַט הַפָּר

מַאי וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים שֶׁכַּפָּרָתוֹ בְּדָמִים הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְכִפֶּר וַעֲדַיִין לֹא נִשְׁחַט הַפָּר

Meforshim on this daf

רש"י על יומא Rashi on Yoma
בלאו דנבילה קא מיפלגי - דכתיב עשה אחריו לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה (דברים י״ד:כ״א) ומיהו על כרחך אין זה ניתק לעשה דהא נתינתה לגר אי אפשר לאחר שעבר על לא תעשה של אכילה ועל כרחך עשה מעיקרא משמע לא תאכלו כל נבילה אלא לגר תתננה ולא תאכלוה:
תוספות על יומא Tosafos on Yoma
לאו דנבילה איכא בינייהו - ה"נ הוי מצי למימר טריפה דכתיב (שמות כ״ב:ל׳) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו וליכא למימר לכולי עלמא לא לקי אההוא לאו דטריפה דהוי ליה לאו שבכללות דאיצטריך לבשר קדשים שיצאו חוץ למחיצה ולהוציא העובר את ידו קודם שחיטה בפרק בהמה…
ריטב"א על יומא Ritva on Yoma
בלאו דנבלה קא מיפלגי מר סבר לאו מעליא הוא ומר סבר דלאו לאו מעליא. פרש״י ז״ל דבנבילה כתיב עשה אחר הלאו לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ודכולי עלמא לא הוי לאו שניתק לעשה כיון שכבר אכלה היאך אפשר לו עוד ליתנה לגר. הילכך על כרחין ההוא עשה מעיקרא משמע…
בן יהוידע על יומא Ben Yehoyada on Yoma
וּמֵאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים , חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת?. יש להקשות איך יתרץ רבי מאיר קושיא זו דחכמים. ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל הטעם דחייבה תורה קרבן על השוגג מאחר דנעשה בלי דעת היינו טעמא…
חידושי רמב"ן על יומא Chiddushei Ramban on Yoma
[מתורת האדם] ת"ר כיצד מתודה אומר עויתי פשעתי חטאתי. וכן בשעיר המשתלח הוא אומר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם. וכן במשה הוא אומר נושא עון ופשע וחטאה דברי ר"מ וחכ"א עונות אלו הזדונות וכן הוא אומר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה. פשעים אלו…
חידושי אגדות על יומא Chidushei Agadot on Yoma
עויתי פשעתי חטאתי כו'. נראה דודאי ר"מ נמי ס"ל עון הוא מזיד ופשע הוא מרד וחטא הוא שוגג כדמוכחי קראי דמייתי לקמן אלא דטעמו שיתודה מקודם על הזדונות שהם שכיחים בעושה לתיאבון ואח"כ על המרדים שהם להכעיס ואינו שכיח ומצוי כ"כ ואח"כ על החטאים שאינן מצוים וידועים כלל…
גבורת ארי על יומא Gevurat Ari on Yoma
כיצד מתודה עויתי פשעתי חטאתי ק"ל ר"מ לא חשיב לא מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה דהא עון מזיד ופשע מרד דחמיר טפי וחטאת שוגג דקיל מכולן כדמסיק והשתא אי מלמטה למעלה חטאת עון פשע מיבעי ליה ואי מלמעלה למטה מתודה פשע עון חטאת מיבעי ליה אבל להתודות על פשע החמור מכולן…
גליון הש"ס על יומא Gilyon HaShas on Yoma
גמ' בלאו דנבילה. עיין חולין דף פ ע"ב תוס' ד"ה הנח למחוסר זמן:
הגהות יעב"ץ על יומא Haggahot Ya'avetz on Yoma
עשה להם זדונות כשגגות. נ"ב לפטרם בלא כלום אי אפשר. ועי' אם לבינה (ועי"ל פ"ו ע"ב):
רבינו חננאל על מסכת יומא Rabbeinu Chananel on Yoma
ניתק לעשה לעני ולגר תעזוב אותם האידנא. ואמרינן בלאו דנבלה פליגי דכתיב ביה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ר' יוסי הגלילי סבר לא דמו להני אלא ההוא לאו מעליא הוא.
רש"ש על יומא Rashash on Yoma
גמרא דרע"ס תעזוב מעיקרא משמע. ונ"ל משום דתעזוב משמעו הנח לפניהם והם יבוזו כדאיתא רפ"ד דפאה. וכשכבר הן ביד בעה"ב הדין שיחלק כדאיתא שם. ובירושלמי הביאו הר"ש שם ר"ש בר אבדימי בעי כילה שדהו איתמר חזרה פאה לעמרים אפילו כן בעה"ב מחלק בידו כו':
שערי תורת בבל על יומא Sha'arei Torat Bavel on Yoma
(לו ב) אלא מהו שאמר משה וכו'. —ועל המקרא "והתודה עליו וגו'" לא הוצרכו להשיבו לפי שדרך הכתוב לדבר בלשון "לא זו אף זו", לפיכך בצווי שצותה התורה להתודות הרבותא היא, שאף בשוגג צריך להתודות, ולכך כתוב השוגג אחר המזיד; אבל בוידוי עצמו שאדם צריך להתודות על מה שחטא…

…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.

‹ יומא לו. יומא לז. ›