יומא כט.

Yoma 29a · יומא · free full Hebrew text

הִרְהוּרֵי עֲבֵירָה קָשׁוּ מֵעֲבֵירָה וְסִימָנָיךְ רֵיחָא דְבִישְׂרָא שִׁילְהֵי דְקַיְיטָא קְשֵׁי מִקַּיְיטָא וְסִימָנָיךְ תַּנּוּרָא שְׁגִירָא

אִישָּׁתָא דְסִיתְוָא קַשְׁיָא מִדְּקַיְיטָא וְסִימָנָיךְ תַּנּוּרָא קָרִירָא מִיגְמָר בְּעַתִּיקְתָּא קַשְׁיָא מֵחַדְתָּא וְסִימָנָיךְ טִינָא בַּר טִינָא

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי דִּכְתִיב לִמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מָה אַיָּלָה זוֹ קַרְנֶיהָ מַפְצִילוֹת לְכָאן וּלְכָאן אַף שַׁחַר זֶה מַפְצִיעַ לְכָאן וּלְכָאן

אָמַר רַבִּי זֵירָא לָמָּה נִמְשְׁלָה אֶסְתֵּר לְאַיָּלָה לוֹמַר לָךְ מָה אַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה אַף אֶסְתֵּר הָיְתָה חֲבִיבָה עַל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה אָמַר רַבִּי אַסִּי לָמָּה נִמְשְׁלָה אֶסְתֵּר לְשַׁחַר לוֹמַר לָךְ מָה שַׁחַר סוֹף כׇּל הַלַּיְלָה אַף אֶסְתֵּר סוֹף כׇּל הַנִּסִּים

וְהָא אִיכָּא חֲנוּכָּה נִיתְּנָה לִכְתּוֹב קָא אָמְרִינַן הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֶסְתֵּר נִיתְּנָה לִכְתּוֹב אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֶסְתֵּר לֹא נִיתְּנָה לִכְתּוֹב מַאי אִיכָּא לְמֵימַר

מוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לָמָּה נִמְשְׁלוּ תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים כְּאַיֶּלֶת לוֹמַר לָךְ מָה אַיָּלָה זוֹ כׇּל זְמַן שֶׁמַּגְדֶּלֶת קַרְנֶיהָ מַפְצִילוֹת אַף צַדִּיקִים כׇּל זְמַן שֶׁמַּרְבִּין בִּתְפִלָּה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת

שָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד אֵימַת אִילֵּימָא בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לָא סַגִּיא דְּלָאו כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְאוֹר הַלְּבָנָה מִי אִיכָּא

הָכִי קָאָמַר וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים כִּי אָמַר בָּרַק בַּרְקַאי הוֹרִידוּ כֹּהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה

תָּנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין לֹא זוֹ בִּלְבַד אָמְרוּ אֶלָּא אַף מְלִיקַת הָעוֹף וּקְמִיצַת מִנְחָה בַּלַּיְלָה תִּשָּׂרֵף בִּשְׁלָמָא עוֹלַת הָעוֹף מַאי דַהֲוָה הֲוָה אֶלָּא קוֹמֶץ

Meforshim on this daf

רש"י על יומא Rashi on Yoma
הרהורי עבירה - תאות נשים קשים להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה:
תוספות על יומא Tosafos on Yoma
אלא אפילו עולת העוף שנמלקה ומנחה שנקמצה תצא לבית השריפה - משמע דמשום דנעשו בלילה ותימה תיפוק ליה משום דקרבו קודם לתמיד של שחר ואמרינן (לקמן יומא דף לד.) מניין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר דכתיב העולה עולה ראשונה וכן בפ"ק דעירובין (דף ב.) דאמר שלמים ששחטן…
ריטב"א על יומא Ritva on Yoma
אלא למ״ד לא נתנה ליכתב מאי איכא למימר והקשו בתוספות ומי איכא מאן דאמר לא נתנה ליכתב והא בעי׳ שתהא כתובה על הספר ובדיו ותנן קראה על פה לא יצא ותירצו דההיא מדרבנן בעלמא אבל לא מתקנת אנשי כנסת הגדולה והנכון דלכולי עלמא ניתנה ליכתב לקרות בה ולצאת בה ידי חובה…
בן יהוידע על יומא Ben Yehoyada on Yoma
שִׁלְהֵי דְּקַיְטָא קָשֶׁה מִדְּקַיְטָא. נראה לי בס"ד שיש לאדם בשנות חייו שני זמנים חלוקים, האחד הוא זמן שנות הבחרות, והשני זמן הזקנה וידוע דחכמי המוסר המשילו שנות הבחרות לימי הקיץ שהם מזומנים לטיולים ותענוגים ומצוי בהם כל מיני פירות טובים ומתוקים, וימי הזקנה…
בניהו על יומא Benayahu on Yoma
מָה אַיָּלָה זוֹ, כָּל זְמַן שֶׁמַּגְדֶּלֶת, קַרְנֶיהָ מַפְצִילוֹת, אַף צַדִּיקִים כָּל זְמַן שֶׁמַּרְבִּים בִּתְפִלָּתָן, תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. נראה לי בס"ד הכונה בתפילת חובה שהם שמונה עשרה נעשה זווג עליון למעלה, וגדול כח הצדיקים כָּל זְמַן שֶׁמַּרְבִּים…
חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת יומא Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Yoma
תד"ה אלא, סוף ע"א ועוד תנן בפ' תמיד נשחט (אב"ה עי' מ"ש לעיל בפסחים דף סד בגמרא):
חידושי אגדות על יומא Chidushei Agadot on Yoma
הרהורי עבירה קשים מעבירה כו'. רש"י פירש בזה דהרהור עבירה הוא קשה לגוף אדם שאינו ממלא תאותו יותר מאותו מעשה העבירה ועי' במפרשים דרכים אחרים ועי"ל ע"פ מ"ש בהוריות ובנזיר משל לוט וב' בנותיו הם שנתכוונו לשם מצוה צדיקים ילכו בם לוט שנתכוין לשם עבירה ופושעים יכשלו…
חידושי הלכות על יומא Chidushei Halachot on Yoma
תוס' בד"ה אלא אפילו כו' משלמים גמרי דלא לשחוט ליה אלא כו' עכ"ל מיהו האי קרא בשלמים לא אצטריך למיכתביה דפסול משום פתיחת דלת כיון דבלא"ה פסול משום שהוא קודם תמיד אבל בתמיד ודאי דהוה אצטריך למכתב ההיא פסול דפתיחת דלת ודו"ק:
גבורת ארי על יומא Gevurat Ari on Yoma
אלא אפי' עולת העוף שנמלקה בלילה ומנחה שנקמצה פרש"י בפי"א דמנחות (דף ק') אפי' עולה ומנחה דלאו קרבן חשוב הוא דאין באין בצבור וק"ל א"כ הול"ל אפי' אשם דנמי אינו בצבור וכן בכור ומעשר ושמא הני כיון דמין בהמה הן וישנו במינן בצבור אינו רבותא כ"כ כמו עולת העוף ומנחה…
הגהות יעב"ץ על יומא Haggahot Ya'avetz on Yoma
רש"י ד"ה אילה זו ל"ד נקט שהרי כו'. נ"ב דומה כשגגה שייצא מלפני השליט כסבור שהאילה היא נקבת האיל מן הצאן (ואם יש לה מום הוי) ואינו כי היא קרויה רחל אבל זו היא נקנת איל בא מן חיה היא. כמו איל וצבי. ונקבתו אילה והן שוין בקרנים כמ"ש בלח״ש ריש כלאים במהדורא בס״ד:
מראית העין על יומא Marit HaAyin on Yoma
הרהורי עבירה קשים מעבירה. חוץ מהפשוט אפשר לומר דרך דרש דג' שותפין באדם אביו ואמו והקב"ה, והקב"ה נותן בו נשמה ודבור ובינת הלב ונמצא דהחוטא במחשבה הוא חוטא בחלק שנתן לו הקב"ה. ואם חוטא במעשה הוא חוטא בחלק שנתנו בו אביו ואמו. והיה ראוי שהחוטא במחשבה יהיה חמור…
פתח עינים על יומא Petach Einayim on Yoma
למה נמשלה אסתר לשחר וכו' עיין מה שכתבתי בעניותי בספרי הקטן דברים אחדים דף קס"ה ע"ד:

…and 4 more meforshim, listed on the sefer page.

‹ יומא כח: יומא כט: ›