יומא כ.

לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ וְשָׂטָן מַאי אֲמַר אֲמַר לֵיהּ שָׂטָן בְּיוֹמָא דְכִיפּוּרֵי לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוֹנֵי מִמַּאי אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא הַשָּׂטָן בְּגִמַטְרִיָּא תְּלָת מְאָה וְשִׁיתִּין וְאַרְבְּעָה הָוֵי תְּלָת מְאָה וְשִׁיתִּין וְאַרְבְּעָה יוֹמֵי אִית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוֹנֵי בְּיוֹמָא דְכִיפּוּרֵי לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַסְטוֹנֵי

מַתְנִי' בְּכׇל יוֹם תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בִּקְרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מֵחֲצוֹת וּבָרְגָלִים מֵאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא הָיְתָה קְרִיאַת הַגֶּבֶר מַגַּעַת עַד שֶׁהָיְתָה עֲזָרָה מְלֵאָה מִיִּשְׂרָאֵל

גְּמָ' תְּנַן הָתָם אֵבָרִים שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ קוֹדֶם חֲצוֹת יַחְזִיר וּמוֹעֲלִין בָּהֶן לְאַחַר חֲצוֹת לֹא יַחְזִיר וְאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן

מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר כׇּל הַלַּיְלָה וְהִקְטִיר וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר כׇּל הַלַּיְלָה וְהֵרִים הָא כֵּיצַד חַלְּקֵהוּ חֶצְיוֹ לְהַקְטָרָה וְחֶצְיוֹ לַהֲרָמָה

מֵתִיב רַב כָּהֲנָא בְּכׇל יוֹם תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בִּקְרִיאַת הַגֶּבֶר אוֹ סָמוּךְ לוֹ בֵּין מִלְּפָנָיו בֵּין מִלְּאַחֲרָיו וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מֵחֲצוֹת וּבָרְגָלִים מֵאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה