יבמות ט:

דִּפְלִיגִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן וְקָתָנֵי בְּנוֹלַד

וּלְבַסּוֹף יִיבֵּם לָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן

וְהָאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא חָלוּק הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אַף בָּרִאשׁוֹנָה

הָא אִיתּוֹתַב רַבִּי אוֹשַׁעְיָא

וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא בְּכוּלָּן אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן הָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה וְהָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה וַאֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת

וְרַב יְהוּדָה מְתַרְגֵּם מֵחֲמוֹתוֹ וְאֵילָךְ אֲבָל שִׁיתָּא בָּבֵי דְּרֵישָׁא לָא מַאי טַעְמָא

כֵּיוָן דְּבִתּוֹ

בְּאוּנְסִין מַשְׁכַּחַתְּ בְּנִשּׂוּאִין לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּנִשּׂוּאִין קָמַיְירֵי בְּאוּנְסִין לָא קָא מַיְירֵי

וְאַבָּיֵי מְתַרְגֵּם אַף בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ כֵּיוָן דְּאַשְׁכּוֹחֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אִי בָּעֲיָא מִן הָאוּנְסִין תִּהְוֵי [אִי בָּעֲיָא מִן הַנִּשּׂוּאִין תִּהְוֵי] אֲבָל אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ לָא מַאי טַעְמָא

כֵּיוָן דִּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְרַבָּנַן לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי

וְרַב סָפְרָא מְתַרְגֵּם אַף אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ וּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשִׁיתָּא אַחִים וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן